זו תהיה הפעם הראשונה, לפחות מאז אסון התאומים בספטמבר 2001, שנשיא אמריקני בא לאוניברסיטה של קהיר לנאום לעולם הערבי והמוסלמי. הפעם זה לא סתם נשיא אמריקני - זהו נשיא ששמו ברק חוסיין אובמה, הוא בן לאב מוסלמי, יש לו הרבה קרובי משפחה מוסלמים (מצד אביו, אימו - אמריקנית נוצריה לבנה) ואת שנות ילדותו בילה במדינה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם - אינדונזיה. רק בביוגרפיה האישית הזאת יש לברק חוסיין אומה יתרון על כל מנהיג אחר בעולם המערבי.
כמו שהוא הבטיח במערכת הבחירות שלו, כמו שהבטיח בטקס השבעתו לנשיא וכפי שהתבטא לא אחת מאז שנכנס לבית הלבן, אובמה מבקש להכניס שינוי לא רק בתוך ארה"ב אלא גם מחוצה לה. הוא מבקש להושיט יד לעולם המוסלמי והערבי, שיחסיו עם המעצמה האמריקנית הגיעו לשפל המדרגה בעקבות אסון התאומים, המלחמה בעירק, והמלחמה נגד אל-קאעידה והטליבאן באפגניסטן ובפקיסטן.
אובמה רוצה להתחיל לשנות את מערכת היחסים העכורה הזאת, והוא יודע שהדבר לא יעשה בנאום אחד, הגם שהעולם הערבי והמוסלמי וגם כאן בארה"ב יעקבו בדריכות רבה אחרי הנאום היום באוניברסיטת קהיר, ועוד יתעסקו בו וינתחו אותו בכל הכיוונים בשבועות הבאים.
אין תכנית שלום - יש חזון
הנשיא יחזור שוב על כך שהמוסלמים והערבים אינם אויביה של ארה"ב. אין לארה"ב מלחמה באיסלאם, יש לה מלחמה בטרור.
הנשיא האמריקני שזוכה עוד לפני הנאום לאהדה גבוהה מהרבה מאשר קודמו גם בעולם הערבי והמוסלמי, יודע שלא יוכל להטות את שומעיו הפוטנציאליים לדרך שבה הוא רוצה להוליך אותם, בלי התייחסות לסכסוך הערבי-ישראלי ובמיוחד לסכסוך הישראלי פלסטיני.
לכן הוא לא יפרוס בקהיר תכנית שלום חדשה, אבל בהחלט יציג את חזון שתי המדינות לשני העמים - הישראלי והפלסטיני, וידרוש שוב מישראל להקפיא את הבניה בהתנחלויות, בכל ההתנחלויות, גם בגושי ההתיישבות הגדולים - כדי לאפשר התחלה מחודשת למו"מ בין ישראל לרשות הפלסטינית.
אובמה נבחר לנשיא בתמיכה עצומה של הדור הצעיר באמריקה, והוא מבקש לדבר גם אל הדור הצעיר בעולם הערבי והמוסלמי. הוא גם יודע שיצטרך לעסוק בנושאי זכויות האדם והדמוקרטיה שרוב מדינות ערב והאיסלאם אינן מצטיינות בהם, אם לנקוט לשון המעטה, והוא מבין שהדרך עוד ארוכה.
כך צריך לראות את ביקורו של אובמה בסעודיה ומצרים, ואת הנאום שאי אפשר להפריז בחשיבותו באוניברסיטה של קהיר. זו איננה גולת הכותרת של המהלך - זו רק תחילתו.