השאלה המרכזית בהסכם המתגבש לשחרור מאות אסירים פלסטינים בתמורה לשחרור פולארד היא האם המהלך הזה מעמיד את הקואליציה בסכנה. ההערכה היא שראש הממשלה נתניהו יזכה לרוב בממשלה, בין היתר בזכות התמיכה האוטומטית של שרי "התנועה" ו"יש עתיד", אבל לא בטוח שלאחר המהלך תישאר לו ממשלה.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של עמית סגל
אם פולארד לא היה במשוואה, כלל לא הייתה נחתמת עסקה ואם הייתה נחתמת - לא הייתה נשארת ממשלה. בקרב שרי הממשלה ישנו רוב מוחץ נגד שחרור ערביי ישראל, אבל במקרה הזה מצטרף למשוואה ההישג הנדרש. לכן גם שחרור 400 האסירים הנוספים לא צפוי להוות בעיה. מתוך המאגר הגדול מאוד שברשות ישראל, ככל הנראה יהיה אפשר למצוא אנשים שהם בין גנבי מכוניות לבין אסירים שממילא צפויים להשתחרר בקרוב.
הבעיה המרכזית שעומדת בפני ראש הממשלה היא נושא "ריסון" הבנייה - אותה טרמינולוגיה שבה השתמש נתניהו בהקפאה לפני חמש שנים. ראש הממשלה עושה כל מאמץ כדי לשווק את העסקה הזאת כ"עסקת פולארד". ראש הממשלה צפוי להגיד לשרים - תשכחו מריסון הבנייה, אתם מצביעים על פולארד.
אם כך, רוב בממשלה יהיה, העסקה תצא לפועל ופולארד ככל הנראה ישתחרר, אבל עדיין לא ברור מה יקרה אחר כך. הדילמה העומדת בפני שרי הבית היהודי היא דילמה אכזרית: מצד אחד הם רוצים להצביע נגד העסקה, אבל מצד שני - להצביע נגד שחרור פולארד ולצאת מהממשלה זה דבר ששרי הבית היהודי מאוד לא מעוניינים בו. הסיכויים שהממשלה תתפרק בעקבות העסקה לא גבוהים מ-50%, אבל הם בהחלט לא מבוטלים.