המצב בעזה נורא. הפסקת האש של צה"ל מאפשרת לפצועים להתפנות בצורה מסודרת לבתי החולים, אנשים שנמלטו מבתיהם בתקופת המלחמה חוזרים אליהם כעת, אם באמת נשאר להם לאן. מה שבטוח זה, שבעזה עדיין אף אחד לא מסתובב בחופשיות.
לא רק הילדים בשדרות וביישובי הדרום זקוקים לטיפול פסיכולוגי. גם ילדינו זקוקים כעת לשיקום ארוך, ולטיפולים פסיכולוגיים רבים. אני ממש לא מקבל את דבריו של ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, על כך שהמלחמה הייתה נגד חמאס ולא נגד תושבי עזה. מספר ההרוגים, הילדים והגופות צודק הרבה יותר מדבריו של אולמרט אתמול. אולמרט ראה את המלחמה בטלוויזיה, הוא לא בא לכאן - לעזה.
מדינה המשתמשת בכוח כזה נגד אזרחים, בשנת 2009 היא מדינה חלשה - לא מדינה חזקה. כל מה שהתרחש ברצועה לא הצדיק את מעשיה של ישראל. צריכים לבוא לרצועת עזה ולראות למה הפכה אותה ישראל. עזה חזרה אחורה ב-50 שנה. המלחמה הזאת לא תביא שלום.
אני יכול לומר בבטחה, שהעם הפלסטיני שוחר שלום. לא מעניין אותו המונח "התנגדות" והוא לא רוצה עימות. מעניין אותו דבר אחד: פתיחת המעברים. העם הפלסטיני רוצה לחיות. תפתחו את המעברים והכל יהיה בסדר. אנחנו רוצים שיסירו מעלינו את המצור ושנוכל לקיים חיים נורמליים.