נולדתי בחיפה. גדלתי בכרמל ואף על פי שעזבתי את היפה שבערים בגיל הנעורים לטובת עכו המדהימה שבערים - ניחוחותיה של חיפה, עבותות עציה וחוויותיה, פכפוך מימי ואדיותיה, רחש הזדחלות זוחליה וריחות מעמקי אדמותיה- נותרו בקרבי כל הזמן ועד הלום.
הכרמל הוא שעיצב, בין היתר, את האדם שאני. הרי הטבע בשתיקתו בדממתו, באיתנותו, באצילותו ובשרידותו מעצב את חיי הגדלים בתוכו. חוסנו של אדם, שיווי משקלו, מדידותו ושרידותו יונקים, איך לא, מהטבע.
רק מי שחי על הכרמל, בין אם על פסגותיו הצנועות ובין אם על מורדותיו ורכסיו, מבין היטב שהמבט העילי אל המפרץ הימי הופך אותו לאיש עילי. העולם סוגד לו ולא מיראה בלבד אלא מהילת מתת אל.
כי הכרמל הוא לא רק ריאה לארץ הקודש אלא פורטרט אלוהי.
חכם מי שטבע את האמרה שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו
לפתע אפילו היציב והגא שבטבע מתכלה. אפילו החסון והטמיר שבמתת האל נאנק ונזעק. אוי לך ארצי, העין דומעת, הלב נחמץ, והיפהפייה שבערים מתכווצת, נחרכת ונחרבת. תיגדע ידו של הפושע בטבע. יימח שמו של מצית עץ האשוח. הכרמל הרי הוא ממקבלי הפנים הנעלים והנשגבים של היישוב. הוא מחייך. הוא נדיב. הנתינה שלו עילאית, טהורה וצחורה. מעת לעת סובל הוא וגם נאנק אל מול צורכי הציוויליזציה. אך מדוע לעזאזל ידו השטנית של האדם מחרבת אותו וממיתה אותו?
פעם, היו חוקים שרירים וקיימים. האדם פגע ברעהו והטבע הכה בעצמו. היום זוהי מלחמת גוג ומגוג אין דין ואין דיין. האדם פוגע תדיר בטבע והטבע משיב לו כגמולו. האדם בער במו ידי הטכנולוגיה שלו את אוזון העיוורים והטבע יצר כנקמה את השפל והגאות או במיתוגו החדש: הצונאמי. חוקי הג'ונגל מכים בנו שוב ושוב ויוצרים תוהו ובוהו ואז מגיעים כרגיל בארץ הקודש שליחי הרצון הטוב ומחרבים את שנותר.
נניח לרגע ששריפות הן גזירה ואני אישית כופר בכך. מדוע לא נערכים אליהם? מדוע לכל הרוחות לא נערכים אצלנו למחר ולמובן מאליו? מדוע ממשיכים אצלנו בעקביות ובאדיקות להתעלם מאיתותי הסכנות האורבות? ולפיכך אנו כמו תמיד רק מופתעים. ההתרפקות במחוזותינו הפכה למדיניות שלא לומר השאננות. בבחינת מה שהיה הוא שהווה ומה שהספיק תמול סביר שיספיק מחר או מחרתיים.
עניינים בוערים יותר מהטבע
במחוזותינו יש עניינים בוערים יותר מבערות הטבע. מהי אש המתלקחת ביער לעומת אש פוליטית? מלחמת הישרדות קיומית על כסאות, משאלי עם, סוגיות ליבה, גיור רפורמי ומשחקי אגו. זהו רבותיי היער האמיתי. כאן אפשר לשרוף ולשרוך את הכל. את ההר לעומת זאת שנשרף, אפשר לשקם. קריירה שנגדעת היא בלתי הפיכה. אפילו דרמטית. זוהי הפרדיגמה ואלה הם כללי המשחק.
הררי מילים נשפכו בימים האחרונים כמו מסכר שהתמוטט. פוטג'ים של צילומים הוקרנו. שיטפון של מלל שטף אותנו. בכיות אל מול האסון הנורא לעומת זאת, נותרו כשהיו. מדוע הטבע - הנותר האחרון להגן עליו? מדוע מטוסי קרב- כן ומטוסי כיבוי - לא?! מדוע סיירת מטכ"ל- כן ומדוע סיירת כיבוי- לא?!
מדוע התמימים נותרים תמיד חסרי ישע כמו הכרמל בעוד החזקים והמניפולטיביים - שורדים. שורדים תמיד.
לשונות האש המיתמרים מעל הכרמל גודעים את זיכרונות ילדותי ולא רק שלי. אני יכול להבין הרבה אך לא הכל, למשל מדוע מחסלים את זיכרונות ילדותי ברשעות כזאת? מדוע ממיטים על הווייתי אסונות? מדוע גורמים לי לא להאמין לאלו שמנהיגים אותי?
העין צופה והלב מדמם
ממנהיגים מצפים לתבונה ולחוכמה. לראייה מפוכחת. לראות מעט מעבר לחוטם, שלא לומר לראיית הנולד על המחר לעומת זאת הם מצווים, אם אינם מסוגלים שיזוזו הצידה ויאפשרו לאחרים. מי שלא השכיל להגן על הכרמל שיעמידוהו למשפט. כי מי שלא מסוגל להגן על הטבע- פושע. ואת הפושעים יש להעמיד לדין.
חוששני שגם הפעם יסתפקו במכירת לוקשים כמנהגנו ובהקמת ועדות חקירה אבל העין צופיה והלב מדמם. אחד חלקי עשרים מהמדינה המיניאטורית שלנו עלה בלהבות ונחרב לעשרות שנים ומכל עבר נגלה לעיננו מנהיג זה או אחר. אז לישראל יש מדינה ויש ממשלה ויש רשויות אך מה שבטוח יותר שבישראל אין נאמנות לטבע. הכרמל נותר יתום וערירי! היום זהו הכרמל, מי יודע מי הבא בתור?
ובינתיים, בתוך חורבן הטבע הזה שהתרגז עלינו נגלית לעיננו ישראל האמיתית: שותפות גורל , ברית חיים, רוח התנדבות, התמסרות, הקרבה ותעוזה. בישראל, מתעלה החברה ומתגלה בגדולתה בעתות טרגיות שכאלה, בעוד שהראיסים האמיתיים מתגלים במערומיהם. גם כאן כמו ביחסי הגומלין האמיתיים שבין הטבע לבין האדם- הכל מתהפך. הקטנים מתעלים, הגדולים מתגמדים ואת המחיר משלם הטבע.
האסון בכרמל - סיקור מיוחד:
השריפה בכרמל: החיות נמלטו מהאש
2 חשודים בהצתות רבות לאורך היום
לפני חודש כל חניכי הקורס צולמו יחד
ארדואן שוחח עם נתניהו: "תנחומיי"
פיצויים מהשריפה? רק לבעלי ביטוח
אילו כבישים חסומים באזור הצפון?
היכן יכולים להתארח מפוני השריפה?
חלק מקורבנות האסון הובאו לקבורה
כבאי לרה"מ: פעלנו עם רכב כיבוי בן 18 שנה
בכיר במד"א העדיף לנפוש במקום לסייע באסון
האש מתקרבת למלון "יערות הכרמל"
אש פרצה בתחנת דלק בקריית ביאליק
כבאים שנלחמים באש: זה נראה כמו שדה קרב
פעולות הכיבוי יימשכו מספר ימים
נתניהו פנה לסיוע בינלאומי דחוף
האסון בכרמל: המדריך המלא לתושבי האזור
היכן היה ישי הממונה על הכבאות?
ראש עיריית חיפה: כואבים ובוכים
שלב אחרי שלב: כך אירע האסון בכרמל
צפו: נצ"מ תומר דקות לפני שנפצעה
רה"מ סייר במסוק מעל אזור הדליקה
משרד החוץ: טורקיה תסייע בכיבוי השריפה בכרמל
"השריפה הגדולה" - מעשה ידי אדם"
ישראל מתגייסת למען תושבי הצפון
צפו: כך נשמע הדיווח הראשון על האסון
בעלה של טופז: "היא הייתה האור של חיי"
מתפללים בכותל המערבי לכיבוי השריפה
השריפה בכרמל: החיות נמלטו מהאש