לא ניתן לחייב את העובדת ר' להגיש תלונה נגד נתן אשל, אך בוודאי שאפשר לחייב אותה להעיד, גם במשטרה וגם בנציבות שירות המדינה. היא צריכה לדבר, ייתכן שזוהי הסיבה שהעניין נשאר כרגע בידי הנציבות. אם ר' תחליט להגיש בג"ץ על מנת לא להעיד זה יהיה משהו חדשני, זאת תהיה הפעם הראשונה שמישהי תעתור על מנת לא לפגוע בפרטיותה.
ניתן לפרש את חוסר הרצון של ר' להעיד לשתי פנים: האפשרות הראשונה היא שהיא איננה רוצה להיות במרכז האירועים כמו א' מפרשת קצב. האפשרות השנייה היא שהתקיים שם באמת איזשהו רומן אותו היא מנסה להסתיר. בשני המקרים היא לא יוצאת מורווחת מהעניין, אבל בסופו של דבר לא תהיה לה ברירה אלא להעיד.
לגבי הטענות שעלו, לפיהן ר' חוששת שאם תעיד יפגע אשל בסיכוייה המקצועיים העתידים - אין מדובר פה בהגנה מפני אלימות. אין לי ספק שתמיד תימצא בנציבות שירות המדינה משרה באותה רמה, ושהיא תוכל להתקבל למקום עבודה פרטי. אין רואים בה פגע רע ולאשל אין כח שכזה.
"גם בלי עדות ר' ניתן להעמיד לדין"
ייתכן אך לא סביר, כי בג"ץ ימצא דרך כלשהי לאפשר לה לא להעיד. הניסיון למנוע פגיעה בפרטיות מהווה ערך חשוב ביותר מבחינת החוק וגם מבחינת בית המשפט העליון. הבקשה לא להעיד איננה לגיטימית, אבל יכול להיות כאן תקדים שטרם נתקלנו בו. יש לי הרגשה, מבלי להתחייב או לנחש, שבית המשפט העליון לא יקבל בקשה כזו ושהעובדת ר' תחוייב להעיד בפני נציבות המדינה.
אם בכל זאת בית המשפט יחליט שר' לא מחוייבת לתת עדות, עדיין ניתן לבסס תיק משמעותי נגד אשל. אם לדוגמא, ישנם עדים שיכולים לספר על כך שהם ראו בעיניהם את המעשים, ולאשש את הטענות לפיהן אשל לכאורה צילם את ר' מתחת לשמלתה - אז אפשר יהיה להעמיד לדין גם מבלי שתעיד.