הדיווחים מאירן על החלטת השלטונות להפעיל את "משמרות המהפכה" מעידים על אובדן הדרך של השלטונות העושים את כל הטעויות האפשריות בדרך להשלמת המהפכה המקווה.
גם הדיווחים לפיהם מוסאווי הכריז על נכונותו להקריב את חייו למען השינוי וקריאותיו למפגינים לפתוח בשביתת רעב לאומית, היה וייעצר על ידי השלטונות, מצביעים על כיוון נוסף, מתקדם יותר, של המהפכה. השלטונות האירנים עברו מביצוע מעשים שנועדו לדכא את המהומות להרג של מפגינים.
אין איש שאיננו מצר על מות בני אדם חפים מפשע, אך ביצוע מהפכה במדינה כה פנאטית בהכרח דורש קורבנות בנפש. זו בדיוק הטעות הגדולה הראשונה של השלטונות הנמצאים בלחץ אדיר. ככל שמספר הקורבנות יגדל - כך הנחישות של המפגינים תלך ותעצם. אין לשלטונות שום מענה סביר לדכא מהומות בסדרי גודל שאנו עדים להם.
מאבק בין חיים למוות
ויש עוד פן לרצח המפגינים: בכל המהפכות בהיסטוריה ברגע שהמונים נרצחו, הצבא ושלטונות הביטחון האחרים החלו לסרב להוראות השלטון. חיילים שיצטוו לירות במפגינים לבטח יתלבטו אם ביניהם אין קרובי משפחה, מכרים וחברים. האצבע על ההדק לא תהיה קלה. "משמרות המהפכה" אינם אלא חיילים שטופי מוח הפועלים כמעט כרובוטים, אך גם לרובוטים נגמרות "הסוללות" כאשר עיניהם רואות את דם יקיריהם נשפך על רחובות העיר ללא כל הצדקה.
החשש שמא יעמדו למשפט ההיסטוריה יתחיל לעשות את שלו. גורמים חיצוניים ודאי נמצאים בקשר הדוק עם ראשי הצבא ושירותי הביטחון. אלה לא יחסכו כל מאמץ לתמרץ אותם גורמים מתוך אירן שיש להם השפעה. בעת כתיבת המאמר, מדווחים שהדי יריות נשמעים בעיר הבירה, זאת לאחר שמנהיגה הרוחני של אירן איים להכניס צבא. אם נכונים הדיווחים, השלטון נפל אל תוך מלכודת ממנה כנראה לא ייצא טוב.
בניגוד להערכות של מומחים שונים, יש הבדל מהותי בין המשטר הנוכחי לבין מה שהמפגינים מייצגים. אמנם מוסאווי הוא אבי פרויקט הגרעין, אך המפגינים שלו אינם אלא אותן שכבות ששילמו מחיר כבד על מדיניות הטמטום של ראשי המשטר האירני. המפגינים הם סטודנטים הרוצים ללמוד וליהנות מרווחה כלכלית. אנשי המעמד הבינוני אשר איבדו כמעט כל עמם חייהם אך גם כל מעמד חברתי ופוליטי, לא יוותרו בקלות על המערכה כי עבורם יש כאן מאבק בין חיים למוות, תרתי משמע.
גם הנשים המפגינות והנמצאות בשורות הראשונות של המפגינים רוצות חיים נורמליים. הפיכתן לשפחות חסרות כל מעמד, האיסורים הכבירים שהוטלו עליהן וחוסר ההתחשבות של השלטונות הדתיים כלפי הנשים, כל אלה לא יכולים להימחק במהרה. לזכותן של הנשים האירניות ייאמר שהן אזרו עוז ומוכנות להילחם מלחמת חורמה עבור מעמדן בחברה.
רגע קריטי למהפכה
אלה הסיבות העיקריות ליציאתם של ההמונים לרחובות. כבכל מדינה המכבדת את עצמה, האזרחים רוצים חיים נוחים יותר וללא עננות כבדות של מלחמה. אותם אזרחים אינם מסוגלים לשכוח את מלחמת שמונה השנים עם עירק, שדרשה קורבנות בסדרי גודל לא יאומנו . ומה הייתה התוצאה הממשית למלחמה חסרת תוחלת זו אשר נבעה משיגעון הגדלות ורגש הנקמה של מנהיגים חסרי כל תבונה? שום דבר מלבד דמע ושכול.
ייתכן והמהפכה הנוכחית תדע עליות ומורדות, אך לבטח היא תזעזע את אמות הסיפין של משטר האייתולות. מנהיגי אירן נמצאים בלחץ אדיר, לכן הם עושים את כל הטעויות האפשריות . זהו רגע קריטי של המהפכה בו אמורים היו להיכנס בעוצמה אותן כוחות מתקדמים הנמצאים מעבר לגבולות אירן. המעורבות שקיימת כנראה, מועטה מדי.
המהפכנים זקוקים לתמיכה הרבה יותר גדולה ורחבה. אובמה ומנהיגי המערב נוהגים נכון מאוד בכך שהם מצניעים את המעורבות כי היא כשלעצמה עלולה לקלקל. עם זאת, בצורות שונות ומגוונות כן ניתן להשפיע. התקווה היא שכך יעשה.
מלבד החומניסטים הקנאים, כל הרבדים בעם נוטלים חלק במהפכה, ובכך הם משווים לה אופי עממי. המסר: די להשתוללות הפנאטים. תנו לחיות חיים נורמליים.
ד"ר צלו רוזנברג הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי
איך מצטרפים לטוויטר של חדשות 2?
מהומות באירן - סיקור מיוחד
רגעיה האחרונים של הנערה שהפכה לסמל המהפכה
שיר מחאה אירני: "שהמולות יכוסו בבוץ אינשאללה"
יריות בטהרן: מוסאווי פונה לאנשיו
תיעוד: שוטרים הורגים מפגינים אירנים
אלימות ברחובות ומחבל מתאבד בקבר חומייני