נתחיל מהסוף: עד שתלך ציפי לבני אל הנשיא, עדיין הכל פתוח. בהנחה שאכן החלטתה של ש"ס שלא להצטרף לממשלה היא החלטה "סופית", הרי שמבחינה משפטית קיימים כמה תסריטים:
1. הודעה של ציפי לבני לנשיא כי אין ביכולתה להקים ממשלה:
אם תחליט ציפי לבני שאין ביכולתה להרכיב ממשלה - עליה להודיע זאת לנשיא. הודעה כזו אין פירושה בהכרח כי "הולכים לבחירות". על פי חוק יסוד: הממשלה, במקרה כזה הנשיא יכול להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר, ויש לו בעניין זה שיקול דעת. אם הנשיא סבור כי במצב הנוכחי אין אפשרות להרכיב ממשלה, עליו להודיע על כך ליו"ר הכנסת. מרגע שהודיע הנשיא על כך, עדיין יכולים 61 חברי כנסת לבקש מהנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר. אם אפשרות זו תתרחש, הנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על אותו ח"כ. רק אם לא הוגשה בקשה על ידי 61 ח"כים, רק אז קובע החוק כי הבחירות לכנסת יתקיימו תוך 90 יום.
2. הקמתה של ממשלה "צרה":
מבחינה משפטית פורמלית, חוק יסוד הממשלה מאפשר להקים בישראל ממשלה המונה פחות מ- 61 חברי כנסת. משהוקמה ממשלה "צרה" או אף ממשלת "מיעוט" - חייבת הממשלה להתייצב בפני הכנסת והכנסת חייבת להביע "אמון" בממשלה. היינו- הכנסת חייבת להביע תמיכה בממשלה. זהו המבחן הראשון שחייבת ממשלה צרה לעבור.
בהנחה שממשלה צרה צולחת את מבחן ה"אמון" של הכנסת, אך נותרת ממשלת "מיעוט", קיימת תמיד אפשרות לכנסת להביע אי אמון בממשלה. היינו- 61 חברי כנסת שמצביעים נגד הממשלה ומציעים להטיל את הרכבת הממשלה על מישהו אחר. אם ממשלת מיעוט איננה יכולה לתפקד, יש סעיף בחוק יסוד: הממשלה, המאפשר לראש הממשלה (באישור הנשיא) לפזר את הכנסת בצו - ואז ביום פרסום הצו רואים את הממשלה כאילו התפטרה.
3. ומה קורה אם הולכים לבחירות תוך 90 יום?
אם יוקדמו הבחירות ועד שתיבחר ממשלה חדשה, קיים אצלנו עקרון "רציפות הממשלה". על פי עקרון זה, ראש הממשלה הקיים (אולמרט) ממשיך במילוי תפקידו עד שראש הממשלה החדש שיבחר נכנס לתפקידו. גם השרים מוסיפים לכהן. הממשלה הופכת ל"ממשלת מעבר". "ממשלת מעבר"- היא ממשלה לכל דבר ועניין. אולם חלה עליה "חובת איפוק". ממשלת מעבר צריכה להימנע מנקיטה צעדים בסוגיות מרכזיות השנויות במחלוקת ציבורית, העלולים להביא לשינוי בלתי הפיך במצב הקיים, אם אין אינטרס ציבורי חיוני המחייב זאת.