הכותרות זועקות: "המאמן המעוטר דרור קשטן סיים את תפקידו בהפועל ת"א". גילוי נאות: גם אני כאוהד הפועל תל-אביב הייתי בעד פיטוריו של המאמן. האם זה הצעד שיציל את העונה הקרובה של מועדון הכדורגל? כנראה שלא.
אין ספק כי קשטן כשל. בעונת הכדורגל שהיא אולי המשוגעת בהיסטוריה של ליגת העל, חוסר היכולת שלו ושל העומד בראש הקבוצה אלי טביב לנצל את העובדה שבמכבי עדיין מחפשים את הדרך ובחיפה עסוקים בעיקר בליידות מוטות ברזל על המאמן כדי לזכות באליפות - עומד לו לרועץ. אבל מישהו שאל את עצמו פעם אם קשטן קיבל את כל הכלים להצליח?
עם כל הכבוד לקשטן, ויש הרבה כבוד, הוא התרפס מהרגע הראשון בפני הבוס הגדול טביב, שהפך ליריבם של חלק מהאוהדים בעקבות מעשיו השנויים במחלוקת וצעדים שהם, ואני בתוכם, רואים כבגידה בערכי המועדון, לא פחות. המאמן הוותיק היה צריך לדרוש חיזוק מהרגע הראשון, ולא להסתמך על חבורת שחקנים שבמקרה הטוב הייתה מתאימה לספסל, ועל זרים שהם גם זרים לענף הכדורגל.
הקש ששבר את גב הגמל אגב, הוא אותו 0-1 קטן, התוצאה האהובה על אוהדי הפועל באשר הם. ובכן דרור, הבט, קבוצה שבשלושה מארבעת משחקיה האחרונים מוליכה בהפרש שער וסופגת בדקה קריטית, לא יכולה לרוץ לאליפות - וזו אשמתך הבלעדית. אל תנסו לצייר אותנו כאילו התרגלנו לטוב בתקופתו של אלי גוטמן, רובינו באים למגרש אך ורק כדי לעודד, ולראות את הפועל מנצחת. הדרך פחות משנה.
עכשיו הפועל תצא לדרך חדשה, הדרך אל הלא נודע. זאביק זלצר או כל אחד אחר יעמוד על הקווים עד שטביב יחליט את מי מהמקורבים שלו הוא ימנה, אם בכלל, עוד העונה. הקרב בינו לבין האוהדים יהיה הדבר הבא המעניין עליו ידברו ביציעי בלומפילד, אבל לפי רשימת המועמדים הכוללת גם את הבית"רי אוחנה ומשה סיני, אחד מהשחקנים הגדולים בתולדות המועדון ובמקביל אחד המאמנים הכושלים שהדריכו אותו - יהיה חורף חם השנה בבלומפילד - ולא על מאבק האליפות.