אתמול בצהריים, בעקבות בקשות שונות של התנועה לחופש המידע ושל עבדכם הנאמן, החל שוב הפסטיבל הישראלי התלת-חודשי הידוע בכינויו: "סיקור הוצאות משפחת נתניהו".
הצטרפו לעמוד של עמית סגל בפייסבוק
אז מי צודק? העיתונאים שטוענים להוצאות מופרזות ובזבוזי עתק במעון ראש הממשלה, או נתניהו, שמצטט שירים של אריק איינשטיין על עיתונאים קטנים ורדיפות גדולות?
ובכן, שני הצדדים.
הוצאה של 80 אלף שקלים על מים ו-6,000 שקלים על נרות ריחניים היא לא דבר שניתן להצדיק. עושה רושם שהשמועות על הידוק חגורה לא הגיעו ללשכת נתניהו, וגם לא לבכירים אחרים בעבר כמו אהוד ברק, דליה איציק ודומיהם.
אבל הפסטיבל הזה מתחולל כל פעם בגלל העובדה המצערת שאין שקיפות בהוצאותיהם של נבחרינו. ראש הממשלה הנוכחי, כמו כל קודמיו וכמו כל יו"רי הכנסת ונשיאי המדינה, מסתיר את ההוצאות האלה כאילו היו סודות האטום של המדינה.
אם הייתה פה שקיפות מינימלית, וההוצאות היו מדווחות באינטרנט כמו למשל בשבדיה או באירלנד, הפוליטיקאים היו נזהרים יותר והעיתונאים מתרגשים פחות.