במהלך השבוע שררה אופטימיות גדולה בקרב המשלחת הישראלית למשא ומתן. חברי המשלחת לא ידעו עד הרגע האחרון מה מתכנן טראמפ לומר לנתניהו בחדר הסגלגל, אך הרגישו שהאמריקנים הפנימו את העיקרון – נדרש מהלך גדול, עצום, כדי להסיר את המכשולים מהדרך. לא רק בגלל השותפים של נתניהו, אלא גם עבור נתניהו עצמו.
ואכן, טראמפ שמר את ההפתעה לרגע האמת - להצהרה המשותפת מול המצלמות. היא הייתה משולשת - טראמפ מדבר על כל האוכלוסייה העזתית, על העברת האוכלוסייה לצמיתות ולא רק לתקופת השיקום ומצהיר שארצות הברית מתכוונת לשלוט בעצמה בשטח.
עצם ההצהרה היא אירוע מדיני חשוב: טראמפ למעשה מאמץ לחלוטין את התפיסה שהפלסטינים אינם עם בעל זכות להגדרה עצמית ותביעת מדינה, אלא יחידים שיש למצוא עבורם פתרון נדל"ני. הוא אפילו לא מציע להעביר אותם למיקום אחד, אלא שוקל פיזורם במספר דו-ספרתי של מקומות שונים.
ועדיין, ההערכות בישראל הן שטראמפ מכוון למקום אחר - לנורמליזציה ולהסכמי שלום. לא כדאי להתרשם מהאמירה שהרים ידיים בנוגע לפרס נובל. טראמפ מבין שישראל לא יכולה להציע לפלסטינים דבר אחרי 7 באוקטובר, ולכן הוא מציב איום דרמטי – כזה שהוא עצמו יוכל להשתמש בו במשא ומתן.
למעשה, מדובר בדפוס חוזר: הסכמי אברהם 2.0. המהלך של טראמפ מזכיר את מה שקרה סביב הסכמי אברהם – אז נכנס נושא הסיפוח כ"עז" שהוצאה מהמשוואה כדי לרצות את מדינות המפרץ, מבלי שישראל תצטרך לשלם מחיר נוסף בתחום הפלסטיני. גם כאן, הרעיון של ריקון עזה מתושביה עשוי לשמש כ"עז" נוספת – משהו שטראמפ יוכל לסחור בו, במיוחד אם יתברר שהמהלך נתקל בקשיים.
ניצחון או הסחת דעת?
תמונות של עזתים עוזבים את רצועת עזה עשויות להיתפס כרגע ניצחון בעיני רבים, אך יש מי שחושש שמדובר בהסחת דעת. גם לאחר פגישת נתניהו וטראמפ, עדיין אין הבנות ברורות בנוגע ליישום שלב ב', ולפי טראמפ, "הצוותים עובדים על זה".
ישראל עדיין דורשת את מיטוט חמאס מיד, אך טראמפ, מצידו, לא ממהר להמשיך את הלחימה. אמש (שלישי) הוא אף אמר כי "אפילו חיילים לא רוצים להיות במקום ההרוס הזה". סוגיית שחרור האסירים גם היא נפיצה: עסקה כזו עשויה לכלול שחרור של אלפי מחבלים – קו אדום בוהק עבור סמוטריץ’ ובן גביר. במילים אחרות, כדי להשלים את עסקת החטופים שטראמפ מצהיר כי הוא חותר אליה, נתניהו ייאלץ לשלם "במזומן" עבור תוכנית גרנדיוזית וחלומית – שעדיין לא ברור כמה ממנה אכן ייושם.
גם בתוך הפמליה הישראלית לא כולם משוכנעים שהתוכנית ישימה במלואה. הם עצמם עובדים על תוכניות שיאפשרו יציאה מסוימת של עזתים, אך להערכתם המספרים יהיו נמוכים בהרבה. להזכירכם, בן גביר עצמו ציין לאחרונה כי התרשם שנתניהו הפך לחיובי יותר כלפי הרעיון.
ומה משמעות הדברים בזירה הפוליטית? בן גביר מיהר לעלות לשידור ולהצהיר כי ישקול לחזור לממשלה אם תוכנית טראמפ תיושם. “עוד לא תפרתי חליפות, אבל אם נתניהו יוציא את זה לפועל – אני שם, מלא מלא”, אמר. הוא גם הוסיף כי “יש כבר תוכניות ליישום”.
יש לכך משמעות כפולה: ראשית, בן גביר עדיין לא משוכנע שהמילים יהפכו למעשים. שנית, הוא מבין שלממשלה הזו יש אופק של שנתיים נוספות – ואין לו שום כוונה לבלות אותן באופוזיציה. גם סמוטריץ’, סטרוק וחברי סיעתו לא ימהרו לפרק ממשלת ימין עם נשיא כזה בבית הלבן, גם אם בדרך יידרשו לשלם מחירים כבדים.