בתקופת הכהונה הקצרה שלו עד כה כשר הביטחון, השר ישראל כ"ץ מוכיח שגם קודשי ביטחון ישראל אינם חסינים מפני תהליך הפוליטיזציה שמאיים להרוס כל חלקה טובה בשירות הציבורי בישראל. כאשר דובר צה"ל, בתגובה לשאלת עיתונאי, הסביר לאחרונה את העמדה המקצועית של צה"ל, לפיה יש חשש לפגיעה בביטחון אם תאושר הצעת החוק שתקנה חסינות משפטית למדליף ידיעות סודיות לראש הממשלה ("חוק פלדשטיין") – השר כ"ץ דרש לקיים הליך משמעתי נגדו. כשאזרחים יהודים הושמו במעצר מנהלי באישור בית המשפט מטעמי ביטחון הכרחיים – השר כ"ץ הורה על שחרורם, מבלי שהתקבלה אפילו עמדת השב"כ ביחס למשמעויות הביטחוניות של ההחלטה.
אולי הציפייה להתנהלות מקצועית, שתונחה על ידי שיקולי ביטחון, הייתה מלכתחילה מופרזת, בהינתן שעצם מינויו של השר כ"ץ לתפקיד שר הביטחון, לאחר הדחתו של קודמו מהתפקיד בעיצומה של המלחמה, הייתה טבולה כל כולה בשיקולים פוליטיים. אבל נראה שדרישתו הנוכחית מהרמטכ"ל לנזוף בראש אמ"ן על כך שהציג במסגרת הערכה מודיעינית את ההשלכות הביטחוניות האפשריות של "תוכנית טראמפ" במהלך תקופת הרמדאן הקרבה, היא עליית מדרגה מסוכנת במיוחד. על כך אנחנו מבקשים להתריע כאן.
אחד מתפקידיו המרכזיים של ראש אמ"ן הוא לספק לדרג המדיני והצבאי הבכיר הערכות מודיעין, כתמיכה בתהליך קבלת ההחלטות שלהם וכדי להתריע מפני סכנות לביטחון המדינה או מלחמה. הוא אף זכה לכינוי "המעריך הלאומי", בשל אחריותו בפועל להערכת המודיעין הלאומית הכוללת, לצד אחריותם של גופים נוספים. במילוי תפקידו זה, אנחנו מצפים מראש אמ"ן להחיל סטנדרטים מודיעיניים מקצועיים בלבד, הן בהחלטה אימתי לספק הערכה מודיעינית, והן באשר לתוכנה. מטבע מציאות חיינו בחלק זה של העולם, להתרעה מודיעינית יש לא פעם זיקה למהלכים מדיניים. כך למשל, החלטה של הדרג המדיני על הצבת מגנומטרים בכניסות להר הבית, שעלולות להיות לה השלכות ביטחוניות חמורות.
סכנת ה"אפקט המצנן" על עבודת המודיעין
כפי שפורסם, ראש אמ"ן התריע (בחדרים סגורים) על הסלמה ביטחונית אפשרית שעלולה להתרגש עלינו בטווח הזמן הקרוב מעצם העיסוק הציבורי ב"תוכנית טראמפ" לפינוי רצועת עזה מתושביה. עוד פורסם, כי הוא לא חיווה דעתו באשר לתבונה שיש בתוכנית זו, אלא הצביע על השלכות ביטחוניות אפשריות. הערכה מודיעינית זו עשויה לאפשר לדרג הצבאי והמדיני לכלכל פעולותיהם בהתאם. למשל, לערוך את ההתאמות הנדרשות בכוננות ובפריסה של כוחות הביטחון. בכך מילא ראש אמ"ן את תפקידו ומימש את אחריותו. האומנם מצפה שר הביטחון שייאלם דום כאשר עננים שחורים של סכנה ביטחונית מתקדרים באופק? מעבר לסיכון לאזרחי ישראל בהיעדר התרעה מודיעינית שגלום בדרישת שר הביטחון, היא גם עלולה ליצור "אפקט מצנן" על גורמי המודיעין. כלומר, הם יחששו מלהשמיע את חוות דעתם המקצועית, או שיעוותו אותה בהתאם לרוח הפוליטית הנושבת, שמא יבולע להם.
בהתנגדותו לכך שראש אמ"ן יחווה את עמדתו המקצועית, השר מבקש לכאורה לצמצם את מרחב הטיעונים המקצועיים ואת עצם השמעתם, כך שהדרג המדיני לא ייחשף אליהם ולא ייאלץ להתמודד איתם בתהליך קבלת ההחלטות. זוהי גישה מוטעית מיסודה הטומנת בחובה לא רק דה-לגיטימציה של הדרג המקצועי, הרתעתו המקצועית ואיום על היושרה המקצועית שלו, אלא גם חשש ממשי לפגיעה באיכות ההחלטות של שר הביטחון ושל ממשלת ישראל, ומשם קצרה הדרך לפגיעה ישירה בביטחון מדינת ישראל ואזרחיה.
ניתן להעריך, כי לו השר כ"ץ שימש בתפקיד שר הביטחון במהלך חודשי ההפיכה המשטרית שקדמו לאירועי השבעה באוקטובר, הוא לא היה רואה בעין יפה את ההערכות המודיעיניות שהניח אמ"ן על שולחן ראש הממשלה ושר הביטחון פעם אחר פעם, בהן התריע על השחיקה בכוח ההרתעה של ישראל בראי אויבינו על רקע אירועי אותם הימים. בה בעת, ניתן לתהות אם השר כ"ץ לא היה תובע בדיעבד את אחריותו של אמ"ן לולא סיפק התרעות אלה. שאלת האחריות של אמ"ן ויחסי אמ"ן והדרג המדיני ודאי הייתה תופסת חלק מרכזי בעבודתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקירת אירועי 7 באוקטובר, לו קמה כזו. זו כשלעצמה סיבה חשובה נוספת מדוע הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית היא הכרחית. השר כ"ץ, כידוע, התנגד עד כה להקמתה של ועדה כזו.
ראש אמ"ן, כמו גם ראשי גופי המודיעין האחרים בישראל והכפופים להם, נדרשים לפעול בהתאם לאמות-מידה מודיעיניות מקצועיות במילוי תפקידם. זוהי דרישות יסוד של המקצוע שלהם, זוהי גם חובתם הערכית. הציבור הישראלי צריך לדעת שהעמדות של הגורמים המקצועיים, ובכלל זאת הערכות המודיעין, מוצגות לדרג המדיני ללא מורא ובאופן מקצועי ואמין, כתנאי מוקדם לקבלת החלטות הדרג המדיני וכחלק מובנה מתהליכי קבלת ההחלטות. אם שר הביטחון לא יתעשת מעצמו, יש לקוות שראש הממשלה יתערב. פוליטיזציה של תהליך הערכת המודיעין בישראל היא הרת אסון לביטחון ישראל ואזרחיה. זוהי התרעה לכולנו.
>>> ד"ר ערן שמיר-בורר הוא מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. עו"ד עדנה הראל פישר היא ראשת התוכנית לאתיקה שלטונית ומאבק בשחיתות במכון הישראלי לדמוקרטיה