ניצחון – כנראה שניצחון תמיד יהיה מלווה בדמעה בדמעות של לוחמים. אני יודע שלי ולמרבית האנשים שלחמו, נפצעו ואיבדו חברים במלחמה הארורה בעזה הייתה השבוע תחושה ייחודית מוזרה. שילוב של גאווה, תוגה, עצב עמוק, געגוע, אושר וחשש לבאות. יצאנו להילחם על ביטחונה של מדינת ישראל ועל חוסנה במובן העמוק והמיידי ביותר - הערבות ההדדית והסולידריות הציונית.
כעם אנו צועדים שנים רבות בשבילי האש והדם המסמנים את זכותנו הצודקת על חלקת האדמה הזו. למעלה מ-25 שנים צועד אני לצד הלוחמים ובראשם. לי אישית מלחמת חרבות ברזל היא המלחמה החמישית שבה אני לוקח חלק ומוביל אחרי לוחמים צעירים ואמיצים לקרב.
מלחמת חרבות ברזל הייתה שונה ועוצמתית. תחושת הביטחון שהתערערה והצורך המיידי להחזיר את האמון, להפיח שוב את הרוח הציונית, להשיב את העוצמה הישראלית ואת הערבות ההדדית היא שעמדה בבסיס צעידתנו האיתנה לחזית. המיוחד במלחמה זו, שבניגוד לעבר שבו נדרשנו להשיג יעדים שהיו לעיתים קשים להבנה או להסבר, הרי שהשבוע לראשונה נתקלנו אנו הלוחמים במצב חדש.
החזרה של רומי, דורון, ואמילי והידיעה שנזכה לראות עוד 94 חזרות מרגשות, מטלטלות ולדאבוננו עצובות, מאפשרת לנו לראשונה להרגיש לראשונה בכל נימינו ועד לשד עצמותינו מה זה הניצחון, איך הוא נראה ואיך הוא מרגיש. מחירי העסקה אומנם לא פשוטים וזה המקום לקבל ולהבין גם את אלו אשר לתפישת עולמם חשבו שניתן להשיג זאת אחרת. המציאות אפשרה לנו כעת עסקה זו ואנחנו מודים עליה.
הבחירה לחיות בחבל הארץ הזה סביר שתגזור עלינו עוד שנים רבות של עמידה על המשמר וחיים על החרב.
עם חפץ חיים ותאב שלום אנו. יצאנו למלחמה על ביטחוננו הלאומי, הציוני, האישי ועל חובתנו כחברה קשוחה ומלוכדת כלפי אחינו ואחיותינו שנחטפו באכזריות לעזה. לחמנו בעוצמה ובחתירה מלאה להשיבם חזרה. זוהי הייתה מטרתה היסודית והערכית בבסיס ההחלטה על היציאה למלחמה - להשיב את האמון במדינה, לשמר ולחזק את הסולידריות הציונית שהיא היא מקור עוצמתנו והמסד לביטחוננו הלאומי.
במהלך התמרון בעזה, ברגעים קשים ובשעות מפחידות, עודדנו את עצמנו ואת חיילינו כי סביר להניח שהחטופים שומעים את שאון הקרב ורעש הזחלים. הבנה זו שאנו כאן בדרך אליהם חיזקה את יכולתם להחזיק עוד זמן בשבי, ביחד עם חלאות האדם אשר חטפו אותם ללב רצועת עזה.
אינני מתרגש מתמונת החגיגות וממפגן החולשה המגוחך של חמאס. תמונת ניצחון חלולה היא מפלטו של המובס, השפל והחלש. מי שבטוח בעצמו, בצדקת דרכו וביכולותיו לא נדרש לתמונת ניצחון - הוא צריך להרגיש אותו. את הניצחון אני הרגשתי ובענק השבוע.
תודה רומי, דורון ואמילי שנתתן לנו להרגיש מנצחים. רק חזרתם של שאר 94 אחינו ואחיותנו שעדיין חטופים בעזה, רק היא תהווה ניצחון מוחלט. ניצחון האור הבוהק של עוצמתנו הציונית, הבטוחה, הערכית והצודקת.
>>> אל"ם במיל' חנוך דאובה הוא יו"ר פורום חרבות ברזל ובעל עיטור העוז