אני יכולה להבין את אלה שהבטן מתהפכת להם כשהם רואים את חמאס נשאר בשלטון בעזה. גם לי הבטן מתהפכת. רק שזה לא קורה בגלל עסקת החטופים שרק יצאה לדרך, אלא בגלל המחדל, שהחל בשמונה באוקטובר ונמשך עד היום, והוא הסירוב המכוון של הממשלה לדון ביום שאחרי ולהחליף את חמאס בעזה.
מי שלא מבחין בין חמאס הרצחני והג'יהאדיסטי לבין גורמים שלטוניים פלסטיניים שעובדים בתיאום ביטחוני עם ישראל, בוחר בפועל בחמאס. זאת הייתה הקונספציה של לפני 7 באוקטובר, והיא עלולה להישאר איתנו בעתיד - אם הממשלה הזאת תישאר בשלטון, גם חמאס יישאר בשלטון בעזה.
כולנו רוצים להשמיד את חמאס ולמוטט את שלטונו בעזה. הייתה תמיכה בלתי מסויגת בכל מטרות המלחמה. צה"ל יצא למלחמה צודקת ובכל החזיתות שקמו עלינו, פגע באופן מעורר השראה בטרור ובראשיו, והביא לישראל הישגים צבאיים מרשימים שהושגו בזכות לוחמים עזי נפש שהסתערו ללא היסוס ובמחיר כבד ששילמו הם ומשפחות רבות שהצטרפו למשפחת השכול.
ישראל נמצאת אחרי חודשים רבים של מלחמה עצימה, ללא הפרעה, שבהם, כמאמר הסיסמה - כולם נתנו לצה"ל לנצח. עם זאת, ברור שאין ניצחון מוחלט שהוא רק צבאי. צבא לא יכול למוטט שלטון שאין לו תחליף, או להשמיד ארגון טרור עד אחרון הטרוריסטים ללא שינוי שלטוני ארוך-טווח. ועדיין, ההישגים הצבאיים המרשימים לא היו לשווא. להפך, את שלטון חמאס בעזה ניתן וצריך להחליף. מה שנדרש הוא לא עוד שנים של המשך מלחמה, אלא הסכמים אזוריים בחסות אמריקנית נגד חמאס, שתכלול גם את השבת החטופים וגם את החלפת חמאס ברשות הפלסטינית. זו תחוזק בכוחות אזוריים נוספים. יחד עם זאת, תקודם נורמליזציה עם סעודיה.
לו ברית אזורית כזאת הייתה מתייצבת מול חמאס, וכבר היה ברור שהשלטון שיחליף אותו יהיה פלסטיני, הוא היה מתקשה להמשיך ולהציג את עצמו כמגן העם הפלסטיני. ישראל יכולה בברית כזאת לשמור על יכולתה לפעול נגד הטרור וגם לנצל את ההישגים הצבאיים בזירות האחרות, כמו המכה הקשה שקיבל הציר האיראני, כדי ליצור שינוי מציאות ביטחוני אזורי לאורך זמן.
ממשלה אחראית הייתה צריכה לסכם את המהלך, כפי שקראתי לעשות כעת, במקביל למלחמה כשהעולם כולו שותף. זה עדיין אפשרי, כשנשיא ארצות הברית שב ומצהיר על המחויבות שלו להשבת החטופים, תוך שלילת הלגיטימיות של חמאס כשלטון ושאיפה להגיע לנורמליזציה בין סעודיה לישראל. צריך, קודם כל, להחזיר את כל החטופים לישראל. אפשר וצריך גם להעיף את חמאס מהשלטון וכך לממש את שתי מטרות המלחמה הנותרות ולהרחיב אותן להסכמות וברית אזורית נגד חמאס.
זהו "הניצחון המוחלט" האמיתי. זוהי הזדמנות היסטורית שאם לא תאומץ ישראל תמצא את עצמה בפני שתי אופציות גרועות לביטחונה ולחוסנה. לא רק שהעסקה תפוצץ וחלק מהחטופים יופקרו, ושתי האופציות שיישארו יהיו הגרועות ביותר - אנחנו עלולים להידרדר לשלטון ישראל בעזה וכיבוש מחדש, שהוא אולי חלום של מעטים אבל יהפוך להיות חלום הבלהות שלנו. נהיה אחראים לרווחה, לכלכלה, לבריאות, לחינוך של מיליוני פלסטינים. כל זאת, כשהטרור יימשך נגד כל ישראלי ברצועה - חייל או אזרח - ומחוצה לה. ישנה כמובן גם אפשרות רעה שבה חמאס יישאר בשלטון.
אלה שאמרו לפני 7 באוקטובר שחמאס הוא נכס והרשות הפלסטינית היא הבעיה, הם אלה שמאיימים כעת בפירוק הממשלה. זאת הסיבה שנתניהו לא מעיז לסיים את המלחמה, וזאת הסיבה שעסקת החטופים נחתמה כעסקת שלבים וחלקים, והתמסמסה תקופה ארוכה. אחרי 15 חודשים, ההבטחה שרק שאם נמשיך להילחם ויבוא הניצחון המוחלט היא ילדותית במקרה הטוב, משיחית או צינית במקרה הרע.
לכן, העסקה האמיתית היום היא עסקה פוליטית - כל עוד חמאס בשלטון בעזה, המלחמה תוכל להמשיך. חולמי ההתנחלויות בעזה יוכלו להמשיך לחגוג ונתניהו יוכל להישאר בשלטון ובמחיר נורא שישלמו החטופים וחיילים מחויבים שימשיכו לסכן את חייהם. המלחמה תהפוך לדשדוש סתמי, חוסר הלגיטימיות של ישראל יעמיק ולוחמינו יירדפו בחו"ל. יש מחירים שלעיתים צריך לשלם בשביל ביטחון המדינה, אבל הרסני לשלם אותם לטובת הישרדות הממשלה.
ההצדקה למעשה הנורא של המשך המלחמה והפקרת חלק מהחטופים משווקת במשך שנה על ידי השרים, וראש הממשלה בראשם, כשיקול ראוי לפיו על כף המאזניים מהצד השני מצויים שיקולי ביטחון ארוך-טווח. שכן, מבחינתם, אם נסיים את המלחמה אנחנו חושפים את אזרחי ישראל לגל הטרור הבא, למוות, לחטיפה ואת נשות ישראל לאונס הבא.
אני יודעת שחלק מהישראלים משוכנעים שזאת עדיין הבחירה, כפי שנתניהו הגדיר אותה - עסקה או תבוסה, או בניסוחו המופקר של בן גביר "עסקה מופקרת". אבל ההפך הוא הנכון. עוול גדול נגרם לחטופים ולמשפחותיהם כי עסקת החטופים היא לא זו שמשאירה את חמאס בעזה, אלא המחדל המדיני שנמשך כבר 15 חודשים. בשביל המחדל הזה לא צריך ועדת חקירה, זאת מדיניות גלויה בפרצוף של כולנו שלא רק שלא תביא את הניצחון המוחלט, אלא תפקיר חלק מהחטופים, תמסמס בהבטחות שווא את ההישגים הצבאיים וההזדמנות שלפתחינו, תשאיר את חמאס בשלטון ותהפוך את המלחמה הצודקת וההכרחית הזאת לעוד סבב.
הזמן שעובר מקשה על השגת הפתרון, אבל עוד לא מאוחר מדי להשלים את כל מטרות המלחמה. קודם כל לשחרר את כל החטופים ולהשלים את המהלך בהחלפת חמאס בשלטון ובברית אזורית. זה אפשרי כבר עכשיו.