סאגה שהחלה עוד בשלהי כהונתו הראשונה של טראמפ, בשנת 2020, ועברה תהפוכות רבות, נכנסת כעת לשלב חדש. היו בה את כל הדברים שצריך עבור דרמה טובה - בכירים, אינטרסים חובקי עולם, כסף גדול וכמובן, הרבה מאוד בעלי עניין. מדובר כמובן על הסאגה הקשורה בפעילותה של הרשת החברתית טיקטוק בארצות הברית.
הכדור החל להתגלגל עוד ב-2020, כשהנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי שהיה אמור להוביל להפסקת פעילותה של הרשת החברתית הסינית במדינתו בשל חששות ביטחון לאומי. צו זה הוביל לתביעה של טיקטוק נגד הנשיא, ולבסוף בוטל על ידי הנשיא ביידן כשזה נכנס לתפקידו, רק כדי להחליף אותו באמצעי דרמטי עוד יותר - חקיקה דו-מפלגתית, שנחתמה באפריל 2024, וקובעת שלספקי הרשת למיניהם יהיה אסור לארח את טיקטוק.
טיקטוק, יחד עם חברת האם הסינית שלה בייטדאנס, פנו לבית המשפט ועתרו נגד החוק בטענה משולשת: ראשית, הוא מפר את התיקון הראשון לחוקה האמריקנית העוסק בחופש הביטוי. שנית, החוק מפלה נגד טיקטוק ומטיל עליה הגבלות שאינו מטיל על יישומונים אחרים. לבסוף, טענו פרקליטי החברה, ארצות הברית, בחרה בצעד המגביל ביותר האפשרי, במקום להציע פשרה. המדינה מצידה טענה שתי טענות מרכזיות העוסקות בהשפעה זרה ובפרטיות; סין, לדידם, יכולה לנצל את טיקטוק כדי להשפיע על השיח הפנים-אמריקני מצד אחד, ולאסוף מידע רב על כל אחד מ-170 מיליון המשתמשים בארצות הברית, ובעזרתו לפגוע בביטחון הלאומי האמריקני.
השופטים במחוז קולומביה לא השתכנעו מטענות טיקטוק וטענו שלא רק שליישות זרה לא עומד חופש הביטוי בארצות הברית, אלא שגם אם ייכנס החוק לתוקף, המשתמשים יוכלו להביע את אותן דעות בדיוק בפלטפורמות אחרות. את טענת האפליה דחו בהסבר שהחוק מתייחס לכל יישומון בשליטת יריבה של המדינה ושהוצעה לחברה פשרה - להעביר את הפעילות האמריקנית לידי חברה שאינה סינית. אולם, גם לנציגי המדינה השופטים לא עשו הנחות, במיוחד כאשר הגיעו לדיון בערעור בבית המשפט העליון. שופטי העליון, נדמה היה מקבלים את טענת הפרטיות והביטחון הלאומי, אך מקבלים הרבה פחות את הטענה שהחוק לא מכוון לדיבור שמוגן על ידי חופש הביטוי.
חלק מהמשתמשים, שכינו עצמם "פליטי טיקטוק", לא המתינו להכרעת בית המשפט העליון וכבר הצטרפו ליישומון סיני אחר בשם Red Note שקפץ בתוך שבוע בלבד ממקום 209 למקום הראשון במספר ההורדות בחנויות היישומונים בארצות הברית. משתמשי טיקטוק פופולריים אף המליצו לעוקביהם לנדוד יחד איתם ל-Red Note. נראה ש"פליטי טיקטוק" לא חשבו עד הסוף על המעבר מכיוון שבשל העובדה שגם יישומון זה שייך לחברה סינית, הוא כפוף, בדיוק כמו טיקטוק, לחוק שבמחלוקת. עקרונית, אם יחליטו גופי הביטחון או נבחרי הציבור האמריקנים, החוק יוחל גם על Red Note שתסבול מאותו גורל כמו זה של טיקטוק.
מי שניכר שכן חשב לעומק על ההשלכות של כניסת החוק לתוקף הם גורמים ממשלתיים סינים, שעל פי דיווחים שונים ניהלו שיחות פנימיות שבהן שקלו למכור את טיקטוק לאיל ההון אילון מאסק המקושר לנשיא הנבחר, דיווחים שהוכחשו על ידי החברה. מאסק נתפס בעיני השלטונות הסיניים כידידותי להם בשל התבטאויותיו החיוביות על המדינה ועסקיו הענפים בה, והם מאמינים שאם ירכוש את טיקטוק, הם יוכלו לנהלה בשותפות מסוימת. גם למאסק יש מה להרוויח מעסקה שכזו, מכיוון שהוא גם בעליה של חברת בינה מלאכותית שיכולה להרוויח רבות מהנתונים שיספקו המשתמשים הרבים בטיקטוק לצורך אימון האלגוריתם שלה.
מאסק אומנם לא התייחס לדיווחים וטיקטוק ובייטדאנס קראו להם בדיוניים, אך אם הם נכונים, הדבר יקשה על טיקטוק ובייטדאנס לשכנע את בית המשפט שהממשל הסיני, שכאמור דן בדיונים פנימיים במכירת החברה, לא מחזיק בשליטה או לכל הפחות בהשפעה גדולה מאוד על פעילותה, דבר ממנו חוששות סוכנויות הביטחון האמריקניות. כמובן שהתעניינות של מאסק ברכישת הרשת החברתית תקשה על חסימת הרשת מכיוון שהוא רוכש אמריקני לגיטימי, אך טיקטוק ובייטדאנס מתעקשות שהחברה איננה עומדת למכירה.
ביום שישי בערב, שעון ישראל, אמר בית המשפט העליון האמריקני את דברו - אין מניעה מהחוק העוסק באפליקציות הנשלטות על ידי יריבותיה של ארצות הברית להיכנס לתוקף, אך הסאגה רחוקה מלהסתיים. חוק שהתחיל במוחו של טראמפ ונכנס לספר החוקים בממשל ביידן, יגרום צרות פוליטיות לטראמפ שהתחייב להציל את הרשת החברתית.
החוק נכנס לתוקפו יום אחד בלבד לפני השבעתו של טראמפ לנשיאות והחברה בחרה, למרות שלא הייתה חייבת, לחסום לחלוטין את האפליקציה לשימוש. יום לאחר מכן, הושבע הנשיא החדש-ישן טראמפ, בטקס שבו השתתף מנכ"ל טיקטוק, שישב ביציע הכבוד. באותו היום, התקיימה גם מסיבה למשפיענים שסייעו לניצחונו של טראמפ, מסיבה שלפי דיווחים, טיקטוק תרמה עשרות אלפי דולרים למימונה. ייתכן שמסיבה זו הייתה הלוואה ולא מתנה, שהרי כבר באותו יום נפרע החוב וטראמפ חתם על צו נשיאותי שמעכב את כניסת החוק לתוקף ב-75 ימים, אך לא ב-90 ימים כפי שהתאפשר לו על פי החוק. האם טראמפ משוכנע שיצליח לסגור עסקה ב-75 ימים בלבד? האם הדיווחים שארצות הברית מתכוונת לרכוש חלק נכבד ממניות טיקטוק נכונים? זה כבר יישאר לפרק הבא בסאגה המותחת שמעסיקה את העולם כולו.
>>> אופיר דיין היא חוקרת במרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)