בימים אלו מתחיל תהליך השיבה הרשמי של תושבי הצפון שפונו מביתם בתחילת המלחמה. חזרה זו נושאת בחובה השלכות כלכליות משמעותיות, במיוחד בתחום התעסוקה והפעילות העסקית לצד החינוך שהם המפתח ליציבות, לשיקום ולצמיחה האזורית.
ברור כי תושבי הצפון חוו פגיעה כלכלית אנושה, בתעסוקה ובפעילות העסקית. במהלך הפינוי, רבים מהם נאלצו להפסיק את עבודתם, ועסקים רבים נסגרו או צמצמו פעילות. הפגיעה הייתה רחבה וכללה מגזרים שונים, מה שגרם להפסדים כלכליים גדולים למשק, של מיליארדי שקלים. לפי נתוני "מרכז טאוב", ההערכה היא כי ההוצאות הצבאיות והוצאות השיקום של המשק יגיעו לכ-350 מיליארד שקלים. בנוסף, מאז פרוץ המלחמה פונו מבתיהם כמעט 38 אלף תלמידים, כשליש מהם מיישובים בצפון הארץ. נתון זה משקף את היקף הפגיעה בקהילות המקומיות ובפעילות הכלכלית באזור.
כעת, האתגר המרכזי של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בצפון הוא החזרה לשגרה, כיוון שעם החזרה לבתים, ניצבים התושבים בפני אתגרים כלכליים מורכבים. חלקם איבדו את מקומות עבודתם בשל סגירת עסקים או צמצום פעילות, אחרים התקשו להתחייב למקומות עבודה חדשים בשל חוסר ודאות, וישנם כאלה שנאלצו לפנות לתחומי עיסוק חדשים. כעת, עם החזרה, עליהם להחליט אם לשוב לעיסוקם הקודם או להמשיך בכיוונים חדשים.
כדי לסייע לעסקים שנפגעו, הציעה המדינה מענקי פיצוי. בעלי עסקים בצפון הארץ, שמחזורם השנתי נע בין 300 אלף ל-400 מיליון שקלים, ושנפגעו בין ספטמבר לדצמבר 2024, זכאים למענק המשכיות עסקית מרשות המיסים. מענק זה נועד לכסות הוצאות קבועות ושכר עובדים, במטרה לסייע לעסקים לשוב לפעילות מלאה. יחד עם זאת, ישנם בעלי עסקים ויזמים קטנים שלא עומדים בקריטריונים לקבלת סיוע ממשלתי, וייאלצו להתמודד עם שיקום עסקיהם בכוחות עצמם, מה שיכול להאט את ההתאוששות הכלכלית.
בנוסף, יש הכרח גם בשיקום התשתיות ויצירת תמריצים. זאת, כיוון שמעבר להיבטים התעסוקתיים, יש צורך בהשקעה מסיבית בתשתיות, הן הפיזיות והן הדיגיטליות, על מנת לעודד צמיחה כלכלית. תמריצים ממשלתיים נוספים, כמו סבסוד מיסים לעסקים בצפון, יצירת אזורי תעשייה חדשים והטבות במימון והלוואות לעסקים קטנים, אשר יכולים לשמש כמנוע להתחדשות כלכלית ולמשוך יזמים חדשים לאזור. כמו כן, החזרת התיירות לצפון, אשר מהווה ענף משמעותי בכלכלה האזורית, חייבת להיות בראש סדר העדיפויות, עם תוכניות ממשלתיות לקידום אתרי תיירות, אירועי תרבות ושיווק האזור כיעד בטוח ומזמין.
אולם, ברור כי זה לא מספיק וכי יש גורמים נוספים שיאפשרו חזרה לשגרה – ביניהם שיקום מערכת החינוך כבסיס ליציבות החברתית-כלכלית. חשוב לתת את הדעת על כך שהחזרה לשגרה תלויה במידה רבה בתפקוד מערכת החינוך. פתיחה מחודשת ותקינה של בתי הספר והגנים תספק לתלמידים ולמורים עוגן יציב, ותאפשר להורים לשוב לעבודה בראש שקט. מערכת חינוך מתפקדת תתרום לחוסן הרגשי של הילדים, תסייע בהתמודדות עם שאלות זהות ותספק מענה לצרכים לימודיים שהתעוררו בעקבות התקופה המורכבת.
הקשר בין תפקוד מערכת החינוך לשיקום הכלכלה בצפון הוא ישיר וברור, גם אם שני התחומים נראים לא קשורים. חזרה מלאה ותקינה של מערכת החינוך תאפשר להורים לשוב לעבודה, לעסקים לפתוח את שעריהם מחדש, ולמשק האזורי לשוב למסלול של צמיחה ויציבות. תמיכה ממשלתית, לצד מאמצים קהילתיים, תסייע בהחייאת הכלכלה המקומית ובבניית עתיד בטוח ומשגשג לתושבי הצפון.
>>> עליזה בלוך, לשעבר ראש עיריית בית שמש וכיום נשיאת המרכז הישראלי למצוינות בחינוך (IASA)