כמי שהכין עשרות ואולי מאות פגישות של שר החוץ עם עמיתיו גם בתקופות דרמטיות, אני יכול להגיד די בביטחון שפגישה כה דרמטית בין ראש הממשלה לבין נשיא אמריקני לא זכורה לי. זו פגישה שעשויה להוליד מזרח תיכון אחר, מזרח תיכון חדש.
נתניהו יזכה בכל הכיבודים האפשריים, מפגישה ראשונה של מנהיג זר בוושינגטון ועד אירוח בבית ההארחה הרשמי, "הבלייר האוס". זה הכי רחוק מקבלת הפנים שלה זכה מהנשיא הקודם, ג'ו ביידן. שוב התדמית בעולם תהיה ש"הדרך לוושינגטון עוברת בירושלים". עם זאת, לא בכל הנושאים שידונו תהיה תמימות דעים בין הצדדים.
עזה
הפגישה ביום שלישי תיערך עם פתיחת המשא ומתן על מימוש השלב השני בעסקת החטופים. שלושה נושאים חוזרים שוב ושוב אצל טראמפ ושליחיו, מוויטקוף עד מזכיר המדינה מרקו רוביו והיועץ לביטחון לאומי מייק וולץ, וכדאי מאוד להקשיב להם:
- האמריקנים נחושים להשלים את העסקה עד לשובו של החטוף האחרון, ויעשו הכול על מנת להשלים אותה. ראינו בשבוע שעבר את החיבוק שהעניק השליח האמריקני וויטקוף לסמוטריץ', שהיה מוחרם זמן כה רב בוושינגטון. כל זאת, כדי להעביר את המסר האמריקני עד כמה וושינגטון תעריך את תמיכתו של שר האוצר בהשלמת העסקה. המשמעות המעשית המיידית היא שהמלחמה, במתכונתה הנוכחית, הסתיימה. אבל, והאבל כאן מאוד גדול, ברור לאמריקנים שחמאס לא יוכל להישאר בשלטון. שליחיו של טראמפ חוזרים על הנקודה הזו שוב ושוב.
- על נתניהו יהיה לוודא שכל שיקום של עזה יותנה בכך שחמאס לא יישאר בשלטון ויתפרק מנשקו, גם אם מדובר בפעולה נוספת ממוקדת עוד לפני השיקום. "בקטן", המודל, שהתחיל לעבוד במעבר רפיח עם אנשי הרשות הפלסטינית וגורמים אירופים ואמריקנים, הוא הדוגמה לכך. אומנם מדובר ב"עזה בלוף", כי נתניהו הבטיח שהרשות הפלסטינית לא תחליף את חמאס, אבל בפועל זה מה שקורה.
- טראמפ חוזר שוב ושוב על רצונו להעביר חלק מהעזתים למדינות ערביות ומוסלמיות. הוא חזר על כך כל כך הרבה פעמים, עד ששרי החוץ של הליגה הערבית הזדרזו להוציא הודעה מאוחדת, שלא יסכימו לכך. לטראמפ, שנכנס עם נבוט גדול מאוד לבית הלבן, יש לא מעט מנופים כדי לוודא שהדבר יקרה. דוגמה אחת מיני רבות היא סיוע החוץ האדיר שמצרים מקבלת מארצות הברית, שנייה רק לישראל. 1.3 מיליארד דולר, שרובו הולך לבניית הצבא המצרי.
הנשיא חתם על צו נשיאותי לעצירת כל סיוע החוץ ל-90 יום לצורך רוויזיה, למעט שתי מדינות - ישראל ומצרים, בעקבות תפקידה בתיווך העסקה. מה שמצרים צריכה לעשות זה את מה שעשתה עד עכשיו תמורת 5,000 דולר לכל עזתי וזה לפתוח את השער. גם מול סעודיה המנופים גדולים. סעודיה, בעסקה מול ישראל, מבקשת תמורות בדמותם של מדינה פלסטינית עתידית. גם היא תיאלץ לתת תמורות מעבר לשלום עם ישראל ולהשקעה האדירה (הם כבר הודיעו על 600 מיליארד דולר ואני מניח שהסכום עוד יגדל) המתוכננת בארצות הברית.
סעודיה
זה שמוביל לדבר שטראמפ כל כך רוצה, הרחבת "הסכמי אברהם", והסכם נורמליזציה בין סעודיה לישראל. זה צפוי להבטיח לו את פרס נובל לשלום, שעוד מגיע לו מהקדנציה הקודמת. זה השלב הבא, שיתקדם במקביל לשיקום עזה. נתניהו יצטרך לבלוע לא מעט צפרדעים, אבל גם סעודיה תאלץ להתגמש בשיקום הרצועה והעברת פליטים מעזה. אני מבין שכבר עומלים על ניסויים שאפשר יהיה "לחיות" איתם, אבל חשוב לצרף לכאן את הרעיון של טראמפ בדבר יציאת עזתים.
איראן
זהו האתגר הגדול ביותר והיכן שקיים פער בין עמדת ארצות הברית לישראל: חיסול תוכנית הגרעין האיראנית. נתניהו מגיע לפגישה בזמן שאיראן נמצאת בנקודה הנמוכה ביותר מבחינת המשטר האיראני, מתבוסת "הפרוקסי", נפילת בשאר אסד, יירוט חלק ניכר ממערכת ההגנה האווירית שלה וחוסר הלגיטימציה של המשטר האיראני אפילו באירופה, בשל תמיכתה האקטיבית ברוסיה. אפשר להגיד שמעולם לא הייתה שעת כושר טובה מזו להתקפה משולבת על הגרעין האיראני. עם זאת, טראמפ כבר הודיע שהוא בא לסגור מלחמות ולא לפתוח חדשות. הוא יסכים לצייד את ישראל צבאית, יפעיל "לחץ מקסימאלי", יטיל סנקציות כבדות, יפעל לאכיפתן ואפילו יעמיד איום צבאי אמין. זה היה כל כך חסר בתקופת נשיאותו של ביידן, אך גם כאן אין ברצונו להצטרף למתקפה משולבת באיראן. האתגר של ראש הממשלה נתניהו יהיה לשכנע את הנשיא שהדרך לריאד עוברת בטהראן, וגם אם האחרון פותח במשא ומתן עם האיראנים, עליו להיות מתוחם בזמן.
לבנון וסוריה
האמריקנים מממנים את צבא לבנון, כולל תשלום משכורות, ולכן יש להם מנוף גדול עליו. המכה הגדולה שספג חיזבאללה אפשרה להם להעביר את מינוי הנשיא וראש ממשלה, מהלך שלא התאפשר בשנתיים האחרונות. גם בעקבות מסמך ההבנות עם האמריקנים, חשוב להשאיר חופש פעולה מלא לישראל בלבנון למניעת חזרת התבססות חיזבאללה וגם גיבוי מלא להישארותה של ישראל בסוריה עד שיתבהר המצב.
נושאים נוספים
זירת האו"ם: כאן יש לישראל גיבוי מלא מהממשל, מהחלפת אונר"א ועד להפעלת לחץ עצום על בתי הדין בהאג. השגרירה האמריקנית, אליס סטפניק, היא כוח קריטי בגיבוי ובשינוי הנדרש. כאן יצטרך נתניהו דווקא לגייס כמה סנאטורים דמוקרטים, מאחר שההחלטה האחרונה שעברה ברוב דו-מפלגתי בבית הנבחרים נחסמה בסנאט, כשרק סנאטור דמוקרטי אחד, ג'ון פטרמן, תמך.
חידוש תוכנית הסיוע הצבאי לישראל: סיוע העשור, שנחתם בתקופת אובמה, שבו ישראל מקבלת 3.8 מיליארד דולר מדי שנה (בפועל יוצא יותר) לרכישת נשק אמריקני, עומדת להסתיים ב-2028. ההסכם אמור להיחתם ב-2026. אומנם, בעקבות שלל הנושאים הדוחקים אפשר יהיה להמתין עם זה, אבל בעקבות חוסר רצונו של הנשיא לממן סיוע חוץ גדול, על ראש הממשלה להתחיל לרתום אותו לעניין.
בכל מה שקשור למאבק באנטישמיות בארצות הברית, עלינו להודות לנשיא טראמפ על פעילותו הנחושה לגרש סטודנטים פרו-חמאסיים בקמפוסים המחזיקים בוויזת סטודנט.
לסיכום, ראש הממשלה נתניהו מגיע עם סל מלא לאחד הנשיאים היותר אוהדים של ישראל. כל הנושאים שלובים זה בזה ויש כאן פוטנציאל אדיר לבנות עם איל הנדל"ן, דונלד טראמפ, מזרח תיכון חדש.
>>> יקי דיין שימש כראש המטה של שרי החוץ סילבן שלום וציפי לבני, כיועץ מדיני בוושינגטון וכקונסול הכללי של ישראל בלוס אנג'לס