הבוקר (ראשון), בתום שישים יום של הפסקת אש זמנית, אמור צה"ל על פי ההסכם לסגת מדרום לבנון ולהיערך מחדש על הגבול. מנגד, צבא לבנון אמור להתפרס בכל שטחי דרום לבנון בין הליטאני לגבול עם ישראל ולהשמיד את תשתיות חיזבאללה במרחב, בעיקר באזורים שבהם צה"ל לא פעל בהם קרקעית. ישראל, בצדק, מתנה את נסיגת צה"ל בזה שצבא לבנון ישלים את פריסתו, ובעיקר ישמיד את תשתיות הטרור בדרום לבנון על פי ההסכם. לכן, בימים האחרונים מתקיים שיח אינטנסיבי עם ראש מנגנון התיאום, הגנרל ג'ספר, ועם ממשל טראמפ לגבי הארכת השהייה של צה"ל בנקודות מסוימות בדרום לבנון, עד להשלמת הפריסה והרס התשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון.

בליל חמישי החליט הקבינט שכוחות צה"ל יישארו בדרום לבנון עד להשלמת ההסכם על ידי לבנון. החלטה זו מתואמת ככל הנראה עם ממשל טראמפ.

צבא לבנון מפגין חולשה ואיטיות בפריסה. הוא צבא קטן, המשימה הזו מורכבת עבורו. קיים אצלם צורך בגיוס אלפי לוחמים חדשים, יש בעיות של שיתוף פעולה עם חיזבאללה בעיקר על ידי מפקדים שיעים, וכמובן אתגר הגבול עם סוריה לאחר שינוי המשטר שם.

בעיניי זהו האתגר המשמעותי הראשון של ישראל מאז כניסתה של הפסקת האש לתוקפה. ישראל חייבת להתעקש על יישום ההסכם במלואו, לרבות תיאום הדוק עם ממשל טראמפ בעניין, גם במחיר של סיכון להסלמה.

חיזבאללה ירצה לעמוד בהסכם - עד שישראל תיסוג

בחירתו של הגנרל ג'וזף עון לנשיא לבנון מבטאת, בחסות ההישגים המשמעותיים של צה"ל מול חיזבאללה, שינויים חשובים בהרכב הכוחות בזירה הפנים-לבנונית. העובדה שנבחרו נשיא וראש ממשלה שאינם תומכי חיזבאללה היא משמעותית, אולם אל לנו לטפח אשליות שהנשיא הנבחר וראש הממשלה שבוחנים את צירוף חיזבאללה לממשלתם, יפתחו במערכה לפירוק הארגון או ימנעו ממנו לנסות להשתקם. קיים פער ברור בין הצהרות הנשיא כי צבא לבנון יהיה הכוח החמוש היחידי במדינה, לבין יישום הדברים בפועל.

חיזבאללה אכן מוכה קשות, חלש ומנסה להתאושש, בלי הנהגה עם ראייה אסטרטגית, עם ניתוק החולייה הקריטית לשיקומו בסוריה, מציאות שיצרה לחץ גדול בארגון. חיזבאללה עדיין ארגון חלש יותר, שמנסה לבנות את עצמו מחדש במציאות לבנונית מורכבת, עם קושי לא מבוטל בקבלת סיוע מאיראן. לכן, הנהגה הארגון יוצאת בהצהרות לוחמניות. אני בספק אם הארגון רוצה ויש לו אינטרס להפר את ההסכם ולחזור ללחימה, להערכתי ממש לא. הוא ירצה לעמוד בהסכם כדי לגרום לצה"ל לסגת באופן מלא, ואז להתחיל במלאכת השיקום. ייתכן ונראה ירי מדוד של רקטות לשטח פתוח או חיכוך מתוכנן בין תושבים שחוזרים לבתיהם לבין חיילי צה"ל בדרום לבנון, כדי להעביר מסר שהוא לא מרוצה מהחלטת ישראל להישאר בדרום לבנון.

ברקע, תושבי הצפון בדאגה גדולה אל מול המציאות הביטחונית. הבעיה המרכזית מאז 7 באוקטובר היא אובדן האמון במערכת הביטחונית ובממשלה אל מול המציאות על הגבול. ההנהגה והתושבים שואלים בדאגה רבה את הממשלה ואת צה"ל כיצד איפשרו בניית יכולת אדירה כזו בסמוך ליישובים ערב המלחמה, בלי לעשות דבר כדי למנוע את זה, כיצד אפשרו את המדיניות המופקרת הזו, תוך כדי סיכון חייהם. לכן, האתגר של צה"ל ומדינת ישראל הוא לייצר מציאות אחרת, בטוחה, על הגבול. האתגר והמבחן של סיום 60 ימי הפסקת האש והארכת השהייה קריטית לתחושת הביטחון של תושבי הצפון וההנהגה. צריך לזכור שגם בימים אלה, כשצה"ל בדרום לבנון תוך כדי הפסקת האש, הוא ממשיך לאתר תשתיות טרור של חיזבאללה, ולפוצץ אותם.

סוגיה משמעותית נוספת היא תשתיות הטרור בדרום לבנון, באזורים שבהם צה"ל לא פעל שם. זו משימתו של צבא לבנון, שבינתיים נפרס ופועל באיטיות רבה.

בתחום ההתעצמות, כשמשטר אסד איננו, זו מכה לציר האיראני ומכה וקשה לחיזבאללה, ולניסיונות של איראן לשקם את חיזבאללה. האיראנים יתעקשו על השיקום של הארגון, וינסו בכל דרך לנסות לסייע לחיזבאללה להשתקם עם כסף רב, למרות המציאות הפנים-לבנונית המאתגרת והשינויים בסוריה שמפסיקה להיות חלק מהציר.

איך מחזירים את הביטחון לתושבי הצפון?

בתום 60 ימי הפסקת האש הזמנית, תושבי דרום לבנון יכולים לשוב לבתיהם, אולם בעקבות העובדה ששהיית צה"ל מתארכת, צבא לבנון וצה"ל ימנעו מהם לחזור לפי שעה לבתיהם.

זו סוגיה שמדאיגה מאוד את תושבי הצפון. על פי ההסכם, תושבי כפר כילא ועייתא א-שעב וכל אותם כפרי טרור על הגבול יכולים לשוב לבתיהם בתנאי שלא יהיו חמושים. בסיור שערכתי השבוע על הגבול הבנתי שאין לתושבים הללו כל כך לאן לחזור. חלק גדול מבתי הכפרים על הגבול נהרסו כליל, והאתגר הנוסף הוא - איזה כסף יממן את שיקום כפרי הדרום? האם זה יהיה שוב כסף איראני כמו בסיומה של מלחמת לבנון השנייה? או כסף סעודי ואמירתי שיחזק את המציאות הפנים-לבנונית נגד חיזבאללה ואיראן.

ברקע הדברים, ממשל טראמפ ינסה לחזק את מגמת המעורבות האמריקנית עם סעודיה והאמירויות בלבנון. יינתן חיזוק וגיבוי לנשיא ולממשלתו החדשה, וגם לחץ משמעותי על ישראל לסגת תוך זמן קצר על פי ההסכם לגבול, למרות שצבא לבנון לא השלים את מחויבותו על פי ההסכם. ישראל חייבת להבהיר לממשל טראמפ שהיא לא תתפשר על ביטחון תושבי הצפון ותעמוד על קיום ההסכם והריסת תשתיות חיזבאללה באופן מלא.

בתחום פרויקט השיקום של הצפון, נראה שבעקבות ההתפתחויות הביטחוניות-מדיניות רק ב-1 במרץ הממשלה תקרא לתושבי הצפון המפונים לחזור לבתיהם. הממשלה ממשיכה לגמגם בנושא תוכנית החירום לשיקום הצפון. ההשוואה למודל הפיצויים בדרום, שבו תושבי שדרות חזרו לאחר חמישה חודשים בלבד, היא מופרכת. הנזק ביישובי הצפון לאחר כשנה וחצי הוא עצום. הממשלה חייבת להיות נדיבה יותר לתושבי הצפון, היא חייבת לייצר חזון וקריאה לצעירים לבוא ולבנות את הצפון מחדש, כולל תמריצים כלכליים משמעותיים ולחדש ביתר שאת את אתוס ההתיישבות על הגבול.

הממשלה חייבת לייצר מנגנונים עם גמישות למשפחות עם ילדים שהחלו את שנת הלימודים במרכז, ויחזרו לבתיהם רק בתום שנת הלימודים בחודש יוני 2025. השיח עם ההנהגה בצפון הוא לקוי. הוא כמעט ולא קיים. הדרג המדיני הוא זה שצריך לעדכן ולשתף את ההנהגה המקומית, שהובילה באומץ את היישובים ותושבי הצפון במשך כשנה וחצי של מלחמה קשה וכואבת, בתוכניות ובחזון של שיקום הצפון. בלי הירתמות של ההנהגה המקומית, יהיה קשה מאוד לשכנע ולהחזיר את התושבים הבייתה. וכמובן, על מנת לגשר על תחושת חוסר האמון במערכת הביטחונית, חייבת להיות נוכחות מסיבית של צה"ל עם מרכיבי ביטחון מתוגברים למשך תקופה ארוכה, ביישובים ועל הגבול, על מנת לתת לתושבי הצפון תחושת ביטחון אמיתית.

סיכום

ההסכם עליו חתמה ישראל בצפון הוא סביר, אולם אין הלימה בין ההישגים הצבאיים הדרמטיים מול חיזבאללה לבין ההסכם המדיני שנחתם בפועל. יש כאן מבחן חשוב ביותר לגבי העתיד של הצפון והמציאות הביטחונית שתיווצר לאחר המלחמה. יש כאן מגמה חיובית בזירה הפנים-לבנונית, אבל אני לא רואה אותה הופכת למדיניות אנטי-חיזבאללה כולל פירוק הארגון מנשקו בשעה שהנשיא מציע לארגון להצטרף לממשלתו. חיזבאללה ימשיך להיות גורם כוח חשוב בלבנון.

לחיזבאללה יש כרגע אינטרס להשלים את ההסכם כדי שישראל תיסוג באופן מלא, ואז יוכל להתחיל במאמץ לשיקום הארגון שהוא זקוק לו מאוד.

‏בסיכומו של דבר, המדיניות האגרסיבית והנחישות של ישראל אל מול ההפרות של חיזבאללה הן המענה החשוב ביותר כדי להבהיר לחיזבאללה ולממשלת לבנון שמה שהיה ערב המלחמה, לא יהיה גם בהפרות ההסכם בדרום לבנון, וגם במניעת התעצמות ושיקום חיזבאללה מחדש.

השיח עם ממשל טראמפ הוא קריטי וחשוב. צבא לבנון אומנם נפרס באופן מלא בגזרה המערבית והמרכזית, ופחות בגזרה המזרחית. לכן, להערכתי, האמריקנים ילחצו על שני הצדדים להתפשר - ישראל תיסוג מרוב השטח ותישאר ככל הנראה ב-3 או 4 נקודות שולטות בדרום לבנון לכמה שבועות. מנגד, הגנרל ג'ספר והממשל החדש ילחצו על צבא לבנון להאיץ את פריסתו בכל דרום לבנון, כולל הריסת תשתיות חיזבאללה על מנת להמשיך בתהליך של הפסקת אש קבועה ושקט בזירה הלבנונית.

המבחן הגדול יהיה במימוש ההסכם, מניעת העברות אמל"ח לאורך זמן ובעיקר מניעת פריסה ושיקום יכולות של חיזבאללה בדרום לבנון מחדש. זאת כחלק מהניסיון לייצר מציאות חדשה שתשכנע את תושבי הצפון לשוב הביתה.

>>> אל"ם במיל' קובי מרום הוא מומחה לביטחון לאומי ולזירה הצפונית