טקס ההשבעה של דונלד טראמפ היה ניסיון היסטורי למסגר נשיא בתוך המוסדות האמריקניים, למרות שהוא עצמו רואה את משימתו כאנטי-ממסדית, כמשימה שהיא למעשה שבירת אותן מוסדות בדיוק. זוהי, בהחלט, המציאות האמריקנית כרגע. היה זה ניסיון לשים את הנשיא בתוך מסורת רבת-שנים, גם אם הוא שונה מהמסורת הזו, ועדיין - המסורת הזאת צריכה לחבק אותו ולאפשר לו לעבוד כנשיא בתוך שרשרת ארוכה של נשיאים עם אתוס אמריקני ברור מאז ימי המייסדים.
טראמפ, למעשה, טען שהוא משנה את אמריקה באמצעות מהפכה. המהפכה של טראמפ צריכה לשנות את ההתפתחות הקלוקלת של אמריקה, כפי שהוא הציג אותה. בתרבות, במוסדות, בחשיבה, באתוס. הוא רואה את עצמו כמי שיחזיר את אמריקה לגדולתה, כאילו היא הייתה גדולה פעם, ועכשיו היא מדינה נכשלת. היסוד הרעיוני של טראמפ הוא שאמריקה כעת נמצאת בקריסה, והוא בא להציל אותה. הוא בא להציל אותה מהחשכה שנפלה עליה, כפי שהוא תיאר אותה. טראמפ הוא שליחו של אלוהים, שסייע לו לשרוד את ניסיון ההתנקשות כדי להציל את אמריקה. הוא אמר את זה, ולזה הוא מתכוון.
בקהל ישבו גם אלו שלכאורה הביאו את "החשכה על אמריקה". הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, סגניתו קמאלה האריס, שניהם נראו כהלומי קרב ועברו מסע השפלה קשה. גם אובמה, למעשה, עבר מסע השפלה, ולידו ישב גם הנשיא לשעבר בוש הבן, שיש ביניהם יחסים חמים. בוש אומנם גיחך לעיתים, אך לא התנהג בצורה שגרמה לתקלות.
לטקס ההשבעה ניסו לשוות חגיגיות והדר על פי המסורת, אבל באותו זמן כבר הובן שמדובר באירוע שונה. האיש שנתן גושפנקה למתקיפי הקונגרס רק לפני ארבע שנים, בשישה בינואר, הושבע בתוך הרוטנדה של אותו קונגרס. זהו מחזה יוצא דופן בהיסטוריה האמריקנית, וכעת אנחנו עומדים בפני עידן חדש, שלא יהיו בו אלמנטים של המשכיות ושמרנות - אלא של מהפכנות. זוהי תמצית הרעיון של נשיאות טראמפ. הוא רואה עצמו כקורבן של המערכת האמריקנית הכושלת שהוא נלחם בה בשיניו נגד המערכת המשפטית, נגד הניסיון להרשיע אותו, נגד הניסיון לגנות אותו. הוא הביס את כל אלה שלדעתו הובילו את ארצות הברית לשוקת שבורה. במקביל, טראמפ ממצב את עצמו כמי שיחיה מחדש את גדולתה של אמריקה, כולל כיבוש שטחים במקומות שונים. הוא מקווה להחזיר עטרה ליושנה ביחסים הבין-לאומיים, ולמצב את ארצות הברית תחת אתוס אחר - של שלום. את כל אלו הוא ערבב במין תבשיל חדש, תבשיל טראמפ, שאף אחד לא יודע איך הוא באמת יעלה, בין אם יעלה יפה או לא, ומתי יתבשל.
אמריקה אחרת, אמריקה של פעם
לטראמפ היו שני מסרים מרכזיים לאומה האמריקנית: אחד - זה התמקדות בביטחון אישי ולאומי. טראמפ מדגיש שלא יהיו עוד התפשרויות לגבי ביטחון האמריקנים כיחידים, וביטחון אמריקה כאומה. נהיה אמריקנים אמיצים, נחושים וגם יעילים, כך לדבריו. לכן הוא הגדיר את קרטלי הסמים כארגוני טרור, דבר שמאפשר מלחמה של ממש בארגוני הטרור ומאפשר גירוש המוני של מהגרים בלתי חוקיים. הוא דיבר גם על שדרוג כל מערך הביטחון האישי ברחובות אמריקה, דבר שלא היה קודם.
המסר השני שטראמפ מעביר לאומה האמריקנית הוא - מספיק עם ההתקרבנות. מבחינתו, התקרבנות זה לא דבר מקובל באומה האמריקנית. אמריקה, לפי השקפתו, היא אומה מצליחה שמדגישה איכויות. הוא משגר את המסר הזה לעבר כל שדרות החברה האמריקנית, לרבות השחורים וההיספנים. כולם מבחינתו צריכים להבין שלא תהיה עוד אפליה מתקנת, או תיקון עוולות עבר. מבחינתו, כולם באותו מצב והוא מתכוון לדאוג לכולם להפוך לאמריקנים מצליחים.
אלו, כמובן, הצהרות גדולות, שהתרגום שלהן הוא לא דבר פשוט בחברה האמריקנית. מעניין לשים לב למי שליווה את הטקס הזה. היו שם מצליחנים, הייטקיסטים. כולם נתנו לטראמפ גיבוי, כולם רצו לקחת חלק בחגיגת הצמיחה האמריקנית.
בתווך, כמובן, תהיה ישראל. עדיין לא ברור כיצד היא תשתלב במשימה הבין-לאומית הזאת. האם נפריע לו, או האם נתרום להגשמת חזונו? האם הוא יצטרך להסתבך באזור, או שיוכל למנף את ישראל כמשאב לניצחון עתידי? אלה הן השאלות שטראמפ ינסה לענות עליהן בשנים הבאות. גם לגבינו, טראמפ לא יקבל התקרבנות ישראלית. עוצמה כן, אבל גם מחויבות לנוע קדימה. זו שאלה גדולה איך זה יתורגם, בין חוסר היכולת של ישראל להתקרבן, לבין יכולתה להפעיל עוצמה שתהיה עוצמה שמביאה גם, כפי שהוא אומר, להסדרי שלום. טראמפ רואה עצמו כעת כאיש השלום העולמי.
טראמפ משרטט אתוס שהוא החזון האמריקני החדש - זזים קדימה, מתבוסתנות לניצחונות בכל התחומים.
>>> פרופ' יוסי שיין הוא מומחה למדע המדינה וליחסים בין-לאומיים, שכיהן כראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. חבר סגל באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון DC