במסע הבחירות לנשיאות ב-2024, באחד העימותים בטלוויזיה עם מועמדת הדמוקרטית קמאלה האריס, הדגיש דונלד טראמפ שישראל לא תתקיים בלעדיו - "תוך שנתיים ישראל תיעלם אם האריס תיבחר!". לאחר מכן אמר: "אם אני לא אבחר, ישראל תמות". כך אמר טראמפ, ולא זכה לביקורת על דבריו בירושלים. למעשה, ישראל הרשמית, "הימין על מלא", שתקה בהכנעה, ושמחה וצהלה שדונלד נבחר. תוחלת החיים שלנו התארכה.
טראמפ רואה בישראל בת חסות, והיא מקבלת את הגזרה בהכנעה. למעשה, ממשלת נתניהו בוחרת לאמץ את גישת הפטרון-קליינט כאסטרטגיה לאומית ולהתמסר לפטרון. אין יותר מדיניות או דיפלומטיה עצמאית, ואנחנו מחכים למוצא פיו של טראמפ או להנחיות וויטקוף שליחו.
ישראל התמכרה לתפקיד בת החסות של טראמפ
המנטרה של נתניהו ושותפיו, היא: אנחנו מוגנים על ידי טראמפ ומול איראן, ואפשר להתפנות ולחסל בבית את האויבים האמיתיים: קודם כל ראש השב"כ, נשיא בית המשפט העליון והיועמ"שית. והחטופים? נו הם ממילא בנים ובנות של טראמפ המושיע. יש לנו ביטחון בפריץ מוושינגטון ואפשר עכשיו לשמור על השלטון, לתת כסף לחרדים, להעביר חוק השתמטות - ולא לפחד כלל.
טראמפ מתייחס גם לבעלות ברית אחרות לא כשותפות לערכים אלא כנתמכות החייבות להוקיר תודה. הוא מכבד אותן כל עוד הן יודעות כי הן אוכלות מידו של הפטרון, ולעיתים גם חלק משטחן שייך לו. טראמפ קבע כי מפרץ מקסיקו הפך "מפרץ אמריקה", ואכן הוא כבר מצוין כך בכל הרשימות הפדרליות. לפני כחודש אפילו "גוגל מפות" שינתה את שמו של "מפרץ מקסיקו" ל"מפרץ אמריקה". תעלת פנמה היא הרי שוב אמריקנית, וקנדה היא המדינה ה-51 של אמריקה. גם המינרלים של אוקראינה שייכים לאמריקה. וזלנסקי, נו הוא בכלל יושמד בשלושה ימים בלי אמריקה.
כך חושב דונלד טראמפ. ההמון האמריקני מריע לאימפריה שמטילה מכסים, רק שהבורסות לא יפלו. טראמפ מאמין שרק אמריקה חשובה, היא היחידה ובלעדיה העולם לא קיים — Indispensable— בעוד בנות הברית הן ספיחות זמניות, ובמידה ואינן מוקירות תודה הן אינן ראויות לתמיכה; הן ייענשו כמו ילדים שעומדים מבוישים מול הוריהם בזמן הטפת המוסר. קנדה היא אומנם שותפת הסחר הגדולה ביותר של ארצות הברית - אבל קנדה בשביל טראמפ היא מדינה שולית ותלויה, שכל ניסיון שלה לשכוח זאת, להרים ראש עצמאי או לחשוב כי היא סוברנית, ייענה בתזכורת מי כאן הבוס.
ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו תמיד נתפס על ידי טראמפ כילד מגודל. הוא מזלזל בו. זלנסקי של אוקראינה הוא כמובן כלי משחק. הוא בכלל לא גיבור הדמוקרטיה והחירות. רק טראמפ הוא המרכז, והוא "איש השלום" והגיבור העולמי, שמאכיל את אוקראינה. זלנסקי פשוט התבלבל בגלל האירופים, וביידן החלש, שנתן לו לחשוב שהוא עצמאי. טראמפ, שזרק את זלנסקי מהבית הלבן, הקריא השבוע בגאווה מכתב כניעה שלו בנאום האומה שנשא מול שני בתי הקונגרס. גם פנמה והתעלה הם של טראמפ, וגרינלנד, ואפילו מדינות אירופה חברות נאט"ו חיות בזכותו. טראמפ מארח את מקרון שהולך על הבהונות כדי לא להרגיז, כי הנשיא האמריקני יכול בכל גחמה להפוך מפטרון לאויב, כמו במאפיה.
מחיר של התלות באמריקה
הגישה הפטרונית-מאפיוזית ביחס לבעלות הברית שוברת כמובן לחלוטין את המבנה ההיסטורי הערכי של המערב. היא מאפשרת לסטור לילד, להעליב, לחבק קצת, לזלזל, להעניק ציונים טובים על הישגים, להטיל על הילד ריתוק ולציין כל הזמן כי עליו להעניק כבוד לאבא הגדול - לטראמפ.
המונח "כבוד" או "חוסר כבוד" הוא המונח המרכזי בז'רגון של הנשיא האמריקני, שנובע מתפיסת עולם כי השותפות כולה בנויה על רצון טוב של צד אחד, שיכול גם בלי השותף הזוטר. ישראל של נתניהו אימצה ומתמכרת לפטרונות הטראמפיסטית. בעוד מדינות שכנות כמו מצרים וירדן מחשבות מסלול, אנחנו All In. סעודיה לעומת זאת תקבל יחס אחר כי יש לה כסף - הרבה כסף.
ישראל עבור טראמפ זה סיפור אהבה של קורבן חזק, שעלול אומנם למות כל רגע, אבל בכל זאת שורד. נתניהו בונה את מודל ההתרפסות - עושים את דבר המלך ומקבלים תופינים בהתאם. הכי חשוב שומרים על הקואליציה. טראמפ כמובן גם בז לתרבות הערבית החמאסית "הפרימיטיבית" לדעתו, וישראל - נמצאת בצד הנכון. הפיכתה של ישראל בעידן טראמפ למדינת חסות, הפכה בירושלים לאסטרטגיה לאומית.
ישראל תמיד תגיד כן לכל מה שיגיד, כי הוא דואג לנו הרבה יותר ממה שאנחנו מסוגלים לדאוג לעצמנו. הוא הפטרון הגדול, ואם נדע לשחק נכון נזכה בחסדיו. לישראל אין דיפלומטיה מול האמריקנים, חזרנו לשתדלנות הקלאסית - שחברי עליו השלום אהרון קליימן הגדיר, כדיפלומטיה ללא מעמד ריבוני שאפיינה את היהודים לאורך הגלות, בעת שקהילות יהודיות בנות חסות של פריץ או של מלך נאלצו לסמוך על שליחים מיוחדים מטעמן, ללא טריטוריה, מדינה או צבא, בכדי להסיר את רוע הגזרה.
יש לטראמפ שגרירים ישראלים כמו מרים אדלסון האמריקנית, ודרמר האמריקני, ושגריר ישראל בוושינגטון האמריקני ונתניהו האמריקני. בת החסות היא אמריקנית ולא ישראלית, ועל זה מוסיפים קצת חב"ד, ישראלים במיאמי עם נדל"ן, והתבשיל מוכן.
ההתרסקות של ישראל במודל של טראמפ תמיד מעבר לפינה. נותנים מחמאות לאומת הסטארט-אפ, אבל מבינים שבכמה שעות היא עלולה להיכבש ולעלות בלהבות אם לא יבואו האמריקנים לעזרה. בת החסות מתחנפת, מסבירה שהאויבים באזורינו הם אויבי אמריקה, וההתרפסות כוללת גם את מאבק טראמפ באנטישמיות בקמפוסים האמריקנים וגם נגד יהודים ליברלים בוגדנים. הציונות של ביידן שהצילה אותנו לאחר 7 באוקטובר נשכחת.
אז מה יהיה? התוצאה היא המשך הרס האתוס הציוני-ליברלי-ממלכתי, השנאת ישראל בקרב גורמים שמחכים לסוף כהונתו של טראמפ. הם יזכרו שהצבענו נגד אוקראינה, מצרים תזכור שאנחנו בני ברית מזלזלים, והיהודים יחוו עוד גלי שנאה. אבל עכשיו "השם יתברך תמיד אוהב אותי... ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב". אבא טראמפ שומר עלינו והפיאסקו מעבר לפינה, בלי אסטרטגיה ובלי הגדרת הזהות הישראלית. ואחרי שטראמפ ילך? נו, יישארו לנו עוד שנתיים.