חקירתו של הנאשם אחד, שהוא גם ראש ממשלת ישראל, מספקת כצפוי כותרות יומיות. ההצגה הכי טובה בעיר, מתנהלת בעצלתיים, מאפשרת לנאשם נתניהו לגלוש במורדות החרמון ולהפליג בסיפורי מורשת, בשעה שבני עמו מאבדים תקווה, פרנסה ואמון בסדר משתנה. הדבר המשמעותי היחיד, שנחשף במסגרת חקירתו הראשית, הוא שאין להגנה כוונה לזמן לעדות את הגברת נתניהו, אשת הנאשם אחד. מעט מוזר. העדה המיידית, זאת שבהבל פיה תוכל לפתור ולנטרל את התסבוכת הפלילית שבה מצוי בעלה האוהב, לא תגיע להגן על אהובה? מה מתבקש יותר שאשתו, אם ילדיו, מי שנסעה עד לברייטון כדי להשגיח על עדותו של הנדבן המשפחתי, שליחת ציבור רהוטה – מדוע אין כוונה להעידה?
ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בכתב אישום אחר שבו הורשעה הגברת נתניהו, בביצוע עבירה של "קבלת דבר תוך ניצול מכוון של טעות הזולת". כתב האישום המוסכם מגלה, כי חרף העובדה שבמעון ראש הממשלה הועסקו מבשלות, ועל אף ידיעת הגברת נתניהו, הנאשמת אחת בכתב האישום הזה, את הנהלים בעניין, הורתה הנאשמת לעובדי המעון כדבר שבשגרה, להזמין עבורה ועבור בני משפחתה ואורחיהם ארוחות מוכנות ממסעדות, תוך שהנאשמת נמנעת מלומר לגורמים הרלוונטיים שבמעון מועסקת מבשלת. בכמה מקרים הורתה הנאשמת להזמין שפים ממסעדות לצורך בישול ארוחות לאורחי המעון, כל זאת תוך ניצול מכוון של טעות אנשי החשבות במשרד. ייתכן, אם כן, שעברה של הנאשמת אחת, עלול לסכן את עתידו של הנאשם אחד.
ייתכן ששורשי הוויתור על עדותה נעוצה גם בחקירה קודמת, אותה חלקו הנאשם אחד והנאשמת אחת. אי אז בראשית המאה הנוכחית, נחשדו השניים ומר עמדי בניסיון להוציא במרמה כספים בסכומים ניכרים ממשרד ראש הממשלה, לטובת מר עמדי, בגין עבודות שביצע. זאת בהגשת חשבון למשרד ראש הממשלה, שכלל לכאורה סכומים בגין עבודות פרטיות שבוצעו בעבור משפחת נתניהו בתקופה שקדמה לבחירת מר נתניהו לראשות הממשלה, ובמהלך כהונתו. היועץ המשפטי לממשלה דאז, השופט רובינשטיין, סבר כי "אכן, בכך לא עשה לדעתנו מר נתניהו כל הנחוץ כדי לבלום תשלום חשבון שהוא מופרז ובלתי מתקבל על הדעת גם לעיני מי שאינו בקיא ברזיו של תחום ההובלות". עם זאת, הוא נתלה בקושי ראייתי להוכיח את מודעותו של מר נתניהו לכך שבחשבון שהוגש על ידי מר עמדי נעשה מעשה מרמה, ואת אי מניעתו של מעשה המרמה על ידיו, בין השאר משום שאמר לאחרים כי החשבון מופרז והפנה אותם לרעייתו. באשר לרעייתו, סבר היועץ כי בלי ספק היה חלקה גדול במסכת המעשים והמחדלים שבה מדובר. היא ללא ספק הייתה מודעת לקיומו של חוב פרטי. היא זו שהפעילה את מר עמדי, במיוחד בשנים שבהן כיהן מר נתניהו כראש ממשלה; היא שהזמינה אותו לעיתים קרובות לעבודות בביתה, במה שעל פניו, על פי הראיות באשר לסוג העבודות והאורח בו הופעל מר עמדי, כלל גם מה שנראה לכאורה כגחמה; בתקופות מסוימות הגיע לביתה כמעט מדי יום לצורך ביצוע עבודות שונות, דבר העולה מחומר הראיות מפי כמה עדים, הגם שאינטנסיביות הדברים מוכחשת על ידיה. היא זו שטיפלה בחשבונות שהוגשו, והיא גם מי שאמורה הייתה לקבוע מה נכון ומה אינו נכון בהם.
פרשת ההובלות נסגרה מחוסר ראיות מספיקות, בניגוד לדעתה החולקת של מי ששימשה באותה עת כפרקליטת המדינה. אבל קווי המתאר בין פרשת עמדי לפרשת 4000 דומים ונוגעים למודעותו של הנאשם אחד להתרחשות כעורה החשודה בפלילים בסביבתו הקרובה. ההגנה מבקשת כעת מהשופטים ומהציבור לקנות את תימת "הלא ידעתי", או בגרסתה המשפטית "לא הייתי מודע" של הנאשם אחד, לדרישותיה וגחמותיה של רעייתו. מדוע, אם כן, בוחרת ההגנה שלא להעיד לטובתו את הרעייה המסורה כדי שזו תספר בקולה, איך לא אמרה ואיך לא דיווחה. למי שסבור כי הבחירה שלא להעיד את הגברת היא סך הכול הגיונית וסבירה, עומדת למכירה עוד תימה דומה, לפיה הכספים שזרמו מקטאר לחמאס הביאו להרתעתו.
>>> עו"ד ערן קמין הוא תנ"צ בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה, הוביל במהלך כהונתו את חקירת "פרשת המעונות", כיום יועץ לחקירות פנימיות ומודיעין עסקי