הדברים שראש הממשלה נתניהו אמר אמש (שני) במסיבת העיתונאים הזכירו לי ממש את מסיבת העיתונאים המפורסמת של הנשיא לשעבר משה קצב, שם השתולל בשידור חי על כתב חדשות 2 דאז גדי סוקניק. ההתפרעות של נתניהו הערב על הכתבת יולן כהן הזכירה את אותם הרגעים. אפשר היה לראות שוב את האובססיה הבלתי נשלטת של ראש הממשלה נתניהו לענייני התקשורת, זאת שגם סיבכה אותו פעם אחר פעם בפלילים. ראינו את הסימנים הללו מתפרצים כשראש הממשלה העז לתת הוראות בימוי למצלמות התקשורת כמו "אל תעצרו את המצלמות", "תמשיכו לצלם" ועוד.
האמירות שסיפק ראש הממשלה היו שזורות באין-סוף שקרים, אבל יש כמה בולטים במיוחד: אלי פלדשטיין לא נחקר אזוק, לא מנעו ממנו שינה ואיש לא טען כך, גם לא פרקליטו ולא משפחתו. פלדשטיין לא נחקר עם פלנלית על העיניים ובוודאי שלא עינו אותו בחקירה. אין ספק שראש הממשלה נתניהו, גם לפי לשונו של פלדשטיין, "זרק אותו מתחת לגלגלים". אנחנו זוכרים שעם היוודע מעצרו של פלדשטיין, בלשכת נתניהו, ודאי בהוראת נתניהו ובידיעתו, הבהירו של "לא נעצר איש מהלשכה", וניסו להרחיק את פלדשטיין ממנו ככל האפשר.
ראש הממשלה היה, משום מה, במצב רוח טוב במיוחד. מוזר, ביום שבו נפלו שבעה חיילים הייתי מצפה לקצת פחות זחיחות. הוא השתמש במילה "בקשיש" פעם אחר פעם ודאג לספר כמה וכמה בדיחות. אחת מהן - בעניין עדותו בבית המשפט היום (שלישי). נתניהו אמר שהוא מחכה ליום הזה שמונה שנים. מה זה מחכה? מייחל, משתוקק, כמהה. בהקשר הזה, כדאי להזכיר שרק בימים האחרונים הוא הגיש פעמיים בקשה לדחות את העדות שלו, לאחר מכן הגיש בקשה לצמצם את מספר ימי הדיונים ואת משכם של הדיונים, ובהמשך הוגשו שתי בקשות שלו לשאת דברים בפני השופטים. השופטים התעלמו מהבקשות הללו, ולכן, בין היתר, לדעתי, הוא כינס את מסיבת העיתונאים.
בנוסף, יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה, אחד מ"העבדים הנרצעים" של ראש הממשלה, שלח בקשה להרכב השופטים כדי לדחות את עדותו של נתניהו. אם לא די בזה, שר החוץ הנרפה סער שלח מכתב בעניין ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ושרי הקבינט של מדינת ישראל שלחו אף הם גם פנייה להנהלת בתי המשפט. כל הדברים הללו מלמדים עד כמה נתניהו "נחוש" ו"משתוקק" להעיד בבית המשפט.
ועוד הערה לסיום: כתנאי לקבלת המנדט להרכבת הממשלה, נתניהו התחייב לחתום על הסכם ניגוד עניינים שישמש כחומה בצורה בינו לבין מערכת המשפט. בשבת האחרונה, בקבינט שהוא ניהל, הקדישו פרק נכבד מזמן הדיון כדי להפעיל לחצים על היועצת המשפטית לממשלה כדי שזו תמנע, תעצור או תדחה את העדות של נתניהו. מה זה אם לא ניסיון להתערבות בוטה כדי לעצור את התנהלות המשפט? מה זה אם לא לפעול באופן שמנוגד לגמרי להסדר ניגוד העניינים?