אירועי השבוע בכנסת סימנו נקודה חדשה בהידרדרות האיטית, אך המתמשכת, של ממשלת נתניהו. המרד של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, והצבעתו עם שאר חברי סיעת עוצמה יהודית נגד חוקי התקציב, לא נענו בענישה משמעותית או בסנקציות מצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – אף שכך נהגו ראשי ממשלות אחרים במקרים דומים.
ראשי מפלגות בקואליציה ושרים בכירים בליכוד סברו שבן גביר צריך להיות מפוטר בשל ההפרה הבוטה של המשמעת הקואליציונית, כדי למנוע הידרדרות דומה עם שאר מרכיבי הקואליציה בעתיד. נתניהו סבר אחרת, ואף הזמין את השר לשיחת פיוס באותו לילה, לאחר שאושרו חוקי התקציב בקריאה ראשונה ברוב דחוק.
אבל בן גביר לא התפייס. להפך, הוא הצהיר שאינו מתכוון לוותר על דרישתו להעלות לדיון בישיבת הממשלה הבאה את ההצעה לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. בן גביר אף טען שמי שמספק לה את חבל ההצלה ומונע את הדיון הוא לא אחר מהשר בצלאל סמוטריץ'.
הגיע הזמן שהשר בצלאל סמוטריץ יפסיק לספק ליועצת המשפטית לממשלה חבל הצלה. אני מצפה מהשר סמוטריץ׳ להסיר את הוטו, לאפשר את העלאת ההצעה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה כבר ביום ראשון הקרוב. ממשלת ימין נמדדת במעשים לא בדיבורים. pic.twitter.com/ivQnNdoeiF
— איתמר בן גביר (@itamarbengvir) December 17, 2024
בקואליציה רואים את המרד של בן גביר בחומרה, אך יש מי שרואה בכך שינוי ביחסי הכוחות. צירופו של גדעון סער עם שלושת חברי סיעתו סיפק לנתניהו חמצן לנשימה, ומנע מבן גביר לסחוט את הממשלה ולהתנות את אישור חוקי התקציב במילוי דרישותיו. מצד שני, המסרים שראשי הקואליציה העבירו בפומבי על סוף עידן הסחטנות של בן גביר עשויים רק להגביר את ההתגרות שלו בשאר מרכיבי הקואליציה ולחולל משברים בעתיד, דבר שמטריד מאוד את ראש הממשלה ואת סביבתו.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
במקביל, חזית נוספת רשמה התפתחויות בקואליציה השבוע – משבר גיוס החרדים. שר הביטחון ישראל כ"ץ נפגש עם בכירי הצבא, והללו הציגו לפניו את הצורך לגייס כ-10,000 חרדים עד יולי 2026. לפי אותם בכירים, נזקי המלחמה והתארכותה הדגישו את הצורך בתגבור כוח האדם בצה"ל.
אלא שבזמן שדן השר באפשרות לגייס את החרדים בהידברות ובלי לגרום לזעזוע מיותר, שורת רבנים חרדים ספרדים, ובהם גם חברים במועצת חכמי התורה של ש"ס, חתמו על מכתב הקורא לחברי הכנסת להתנגד לקידום חוק הגיוס. זה מצטרף לדבריו האחרונים של הרב הראשי לשעבר יצחק יוסף, לאחר שהצהיר: "גם מי שבטלן – אסור שילך לצבא". בקואליציה לא יודעים גם איך המשבר הזה ייגמר, אך נדמה שגם כאן רף האיומים של המפלגות החרדיות אינו גבוה, במיוחד כשאין תחליף או פתרון סביר עבורם מחוץ לממשלת נתניהו.
ולמי שאולי שכח, בסוף השבוע ימלאו למלחמה יותר מ-440 ימים. בצפון, למרות הפסקת האש, טרם התחילה המלחמה-שלאחר-סיום-המלחמה על השיקום והפיצויים, ובגזרה הראשית בעזה מחכים מאה חטופים, הם ומשפחותיהם, לתוצאות המשא ומתן המתקיים ברגעים אלה בשתי בירות ערביות – קהיר ודוחה.
בצד הישראלי מסבירים שאפשר להגיע להסכמות עם חמאס ואף לעסקה בתוך שבועות, אלא שבצד הפלסטיני מעודדים פחות מהאפשרות הזאת. שם מדגישים כי מבחינת חמאס מדובר בעסקה חלקית, כזו שתכלול הפסקת אש של חודשיים – רק כדי לאפשר בזמן זה קידום מו"מ לקראת עסקה סופית. זו אמורה, מבחינתם, להביא לסיום המלחמה ולנסיגת כוחות הצבא מן הרצועה.
בישראל כבר הבהירו למתווכות שעמדתו של נתניהו עומדת בעינה לגבי שתי הדרישות הללו. וגם בחזית הזאת נתקלת הממשלה בקשיים מצידם של סמוטריץ' ובן גביר. שני השרים הצהירו השבוע שעסקה עם חמאס אינה הפתרון: סמוטריץ', שתמך בעסקה הקודמת, הדגיש שמדובר ב"עסקה לא טובה שתשאיר חטופים מאחור".
כל האירועים הללו אלו מתרחשים בזמן שראש הממשלה מצוי באחד התהליכים הדרמטיים בחייו באופן אישי, בעדות בבית המשפט. השבוע השלים נתניהו את עדותו הרביעית לפני השופטים, לאחר שבאופן חריג הם קיבלו את בקשת ההגנה ודחו את עדותו כדי שיתאפשר לו להגיע להערכת מצב ולסיור ביטחוני מיוחד בחרמון הסורי. למרות הצהרותיו ברבות השנים על יכולות-העל שלו לנהל מדינה ומשפט במקביל, כבר עם תחילת עדותו מול השופטים התגלה כי אולי זו זירה אחת יותר מדי.
בהנהגת האופוזיציה מזהים רגעי חולשה של הקואליציה, ואף יש מי שטוען שזו תחילת ההתפרקות. לפי ההערכות, המשברים של בן גביר, סמוטריץ' והחרדים רק ילכו ויגדלו בתקופה הקרובה, והלחץ על הממשלה להחזיר את חוקי המהפכה המשפטית ולהדיח את היועמ"שית רק יגבר ככל שיתקרב המשפט של נתניהו לשלבים גורליים יותר. במצב כזה, מעריכים באופוזיציה, מדינת ישראל תלך לבחירות מכל סיבה שהיא במחצית השנייה של השנה הבאה – בין שנתניהו יבחר להקדים את הבחירות ובין ששותפיו יכפו זאת.
אומנם הסקרים האחרונים לא מזהירים עבור הגוש של נתניהו, דבר שמקשה לראות את ההערכות של האופוזיציה מתקיימות בשטח. עם זה, הניסיון של הקואליציה לסכל כל אפשרות להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את מחדלי 7 באוקטובר מצד אחד, והניסיון להחיות את חוקי המהפכה המשפטית כפי שהצהיר לא פעם שר המשפטים יריב לוין מצד שני, מחדדים את השאיפה של נתניהו לעצב סדר יום אחר לקראת הליכה, במוקדם או במאוחר, לבחירות, על רקע הסוגיות הנוחות לו: לא המחדלים שהובילו לאסון הביטחוני הגדול בתולדות המדינה – אלא עוד ועוד מופעים של שרים וחברי כנסת בחיבוקים וחיזוקים לראש הממשלה הנאשם בפלילים, מול בית המשפט והשופטים שיהפכו למוקד הבחירות הבאות, בעל כורחם.
