התקיפה על בנק אל-כארד אל-חסן, "בנק הצללים״ של חיזבאללה, מסמלת שלב חדש ויצירתי במאבק של ישראל נגד הארגון. לצד המטרות הצבאיות, שולבו גם מטרות כלכליות מובהקות, וישראל תקפה כמה סניפים של הבנק. התקיפה פגעה, ככל הנראה, בכספים ובזהב המאוחסנים בכספותיו – תשתיות קריטיות עבור חיזבאללה.
המשמעות של התקיפה ניכרת בכמה מישורים: פגיעה ביכולת השיקום הכלכלי של הארגון, פגיעה במורל ובאמון הציבורי של פעיליו במערכת הבנקאית עליהם הסתמכו שנים רבות, והבאה למודעות הבין-לאומית של התפקיד הכלכלי הקריטי שהבנק ממלא עבור הארגון.
בנק אל-כארד אל-חסן – כלכלה של טרור
בנק אל-כארד אל-חסן אינו בנק במובן הרגיל. מדובר באגודת צדקה שמתפקדת למעשה כבנק צללים עבור חיזבאללה. הבנק פועל מתחת לרדאר של המערכת הבנקאית הבין-לאומית ואינו כפוף לפיקוח ממשלת לבנון או ארגונים בין-לאומיים, כפי שכל מוסד פיננסי אחר כפוף להם (למשל בהיבטי מימון טרור). הבנק משרת מאות אלפי פעילי חיזבאללה ובני משפחותיהם, מספק להם שכר והלוואות, מסייע במימון הפעילות השוטפת של הארגון ועוד. הבנק בעל סניפים רבים ומהווה למעשה כלכלה עצמאית נפרדת בתוך מדינת לבנון. הוא ממומן בעיקר באמצעות מזומנים מאיראן בשווי של כ-750 מיליון דולר בשנה, וכן מתוצרי פשיעה בין-לאומית שמפעיל חיזבאללה, למשל סחר בסמים.
כדי להבטיח את יכולתו של חיזבאללה להמשיך להתעצם ולהשתקם, המערכת הפיננסית של הארגון קריטית להמשך הפעילות. לכן, התקיפה על בנק אל-כארד אל-חסן מסמנת פגיעה במרכז העצבים הכלכלי של חיזבאללה, הפעם לא רק צבאית אלא גם כלכלית.
החשיבות האסטרטגית של התקיפה
תקיפת בנק פיזי אינה דבר נפוץ בלחימה, בעיקר משום שבנקים "רגילים" אינם מחזיקים יתרות גבוהות של מזומנים וזהב באופן פיזי בכספות הסניפים באופן שהופך תקיפה כזו לכדאית. יחד עם זאת, במקרה של ארגון טרור, דוגמת חיזבאללה, אשר נמצא תחת סנקציות מוגבל ביכולתו להעביר כספים במערכות הפיננסיות הגלובליות, המצב אחר. מאחר שפעולתו מוגבלת בשל הסנקציות המוטלות על חיזבאללה ועל איראן המממנת הראשית, חלק ניכר מאוד מנכסיו מוחזק פיזית במזומן ובזהב.
התקיפה על הבנק מייצרת פגיעה כלכלית חשובה ובמקביל גורמת להשפעה פסיכולוגית – כלכלה מבוססת על אמון, וכשהבנק נפגע פיזית, הציבור מאבד אמון והארגון נפגע גם מבחינה תדמיתית.
יש לומר ביושר - תהא התקיפה נרחבת ככל שתהיה, קרוב לוודאי שהפגיעה בבנק לבדה לא תמוטט אותו כליל. סביר להניח שחיזבאללה השכיל להסתיר חלק מכספיו באתרים אחרים. כמו כן, איראן תוכל להמשיך להעביר אליו מזומנים נוספים בשעת הכושר הראשונה שתקרה בדרכה. יחד עם זאת, התקיפה הכלכלית חשובה בכמה מישורים: ראשית, היא מהווה פגיעה של ממש בתשתית קריטית וחשובה, הנדרשת לשיקום הארגון והמשך תפעולו, לרבות תשלום שוטף של שכר לפעילים, הצטיידות בנשק חדש, צרכים שוטפים דוגמת דלק ומזון. שנית, היא מהווה פגיעה משמעותית באמון ציבור הצרכנים של ה"בנק" ולפגיעה פסיכולוגית בפעילים ובכספיהם. בנוסף, חלקם הפקידו בבנק כערבון להלוואות תכשיטי משפחה, אשר ניזוקו. הפגיעה באמצעים הכלכליים של פעילי חיזבאללה ובני משפחותיהם תוביל קרוב לוודאי לטלטלה נוספת בארגון ובמעגלים המקיפים אותו.
המאבק הכלכלי – הצעד הבא
על מנת להשלים את הפעולה, על ישראל לנקוט במספר פעולות נוספות. במישור האסטרטגי, יש לנצל את המומנטום ולהוביל מהלכים של תקיפה כלכלית גלובלית נגד חיזבאללה. השתלטות חיזבאללה על הכלכלה בלבנון הינה בעלת השפעה שלילית אדירה על כלכלת לבנון הכושלת ממילא. ללא פעולה משמעותית של ממשלת לבנון בסיוע הקהילה הבין-לאומית - חיזבאללה יוכל לשקם את התשתיות הכלכליות במהרה.
באופן מקרי, בשבוע זה ממש מתכנס הארגון הבין-לאומי האחראי על הפיקוח על נושא הלבנת ההון ומימון הטרור, Financial Action Task Force (FATF), למפגש המליאה התקופתי שלו. טוב יעשה הארגון אם יכפה על ממשלת לבנון לנקוט אמצעים משמעותיים ודרמטיים נגד ארגון חיזבאללה ושליטתו במערכת הכלכלית שלה. מאחר שממשלת לבנון חלשה במיוחד, הכרחי סיוע בין-לאומי מצד הקהילה הבין-לאומית, לצד לחץ אמיתי ומשמעותי על לבנון. הארגון יכול להפעיל את ארגז הכלים שלו, לרבות הכנסת לבנון ל"רשימה האפורה", אשר תחייב את הממשלה לנקוט בצעדי חירום ממשיים לשיפור המצב, כך שיובילו לשינוי אמיתי ומהותי בשטח. בתקופת כהונתי כיו"ר קבוצת עבודה בארגון ה-FATF, נוכחתי פעם אחר פעם עד כמה הכנסת מדינות ל"רשימות השחורות" של ארגון ה-FATF הינה כלי יעיל לזירוז תהליכים פנימיים נחוצים לשמירה על הגנת יושרת כלכלתן. כך גם במקרה זה.
ללא פעולה משמעותית מצד ממשלת לבנון והקהילה הבין-לאומית, חיזבאללה יוכל לשקם את המערכת הפיננסית שלו במהרה. על כן, על ישראל לרתום את השותפות הבין-לאומיות למהלך משלים של הטלת עיצומים יעילים נוספים על איראן וחיזבאללה, ולהמשיך באיתור וחילוט נכסיהן ברחבי העולם. הכיס הוא נשק מרכזי במאבק נגד חיזבאללה.
לסיכום, התקיפה על בנק אל-כארד אל-חסן מהווה מכה קריטית למערכת הכלכלית של חיזבאללה, אך המאבק נגד הארגון לא יכול להסתיים כאן. השפעתו של חיזבאללה בלבנון חורגת מהתחום הצבאי, וכדי למגר את הארגון, יש לפגוע גם בתשתיות הכלכליות שהוא מנהל. שילוב עיצומים נוספים, הגברת הלחץ הבין-לאומי ופעולות כלכליות עולמיות נגד חיזבאללה יוכלו לסייע בהכרעתו ובמניעת שיקומו.
>>> ד"ר שלומית ווגמן-רטנר כיהנה כראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וכיו"ר קבוצת עבודה בארגון הבין-לאומי האמון על מימון טרור והלבנת הון, ה-FATF, התפקיד הבכיר ביותר שמילא ישראלי בזירה הבין-לאומית בתחום. היא חברה בפורום דבורה וסמנכ"לית ביוניקורן הפינטק Rapyd