הפרטים אודות חטיפתו ורציחתו של שליח חב"ד באיחוד האמירויות הערביות, צבי קוגן ז"ל, אינם ידועים במלואם. כן, ניתן להעריך בזהירות כי איראן עומדת מאחורי הרצח. מזה זמן שאיראן מבקשת לפגוע באישים וביעדים ישראליים בחו"ל, ובהקשר זה דווח על סיכולים רבים של המוסד בשיתוף פעולה עם גופי ביון זרים ביעדים שונים.
אלא שאיחוד האמירויות אינה עוד יעד שכזה. הרצח של שליח המזוהה עם מדינת ישראל והנושא במשרה דתית, ודאי מביך את השלטונות, שחרתו על דגלם סובלנות תרבותית ודתית ושמשמרים את היחסים עם ישראל למרות הלחצים עליהם לנתקם. לחצים אלו התגברו גם מכיוונה של איראן ועל רקע המלחמה.
באיחוד האמירויות, כמו ביתר מדינות ערב, ישנו תסכול רב מהתמשכות המלחמה ללא פתרון מדיני שנראה באופק. איחוד האמירויות היא שחקן שאין להתעלם ממנו, שכן היא המדינה הערבית הפעילה ביותר ברצועת עזה מבחינה הומניטרית. שליטה, מוחמד בן-זאיד, עומד בפני ביקורת על כך שלמרות ההרס הרב ברצועת עזה ומספר ההרוגים הפלסטינים – הוא דבק בהסכם הנורמליזציה שחתם עם ישראל. רצח שליח חב"ד מסמל את העלאת המחיר שמשלמת איחוד האמירויות בעבור שמירת יחסיה עם ישראל.
הלחץ עושה את שלו ולאחרונה מסתמן שינוי מסוים בעמדה האמירותית. היו אלו דבריו של עבדאללה בן-זאיד, שר החוץ של איחוד האמירויות ואח של מוחמד, שכתב שארצו לא תהיה מוכנה לתמוך במאמצים ב"יום שאחרי" בעזה ללא הקמת מדינה פלסטינית. נראה שאיחוד האמירויות משנה את תג המחיר ליחסים, שיושפעו יותר ויותר מהסוגיה הפלסטינית.
ניתוק היחסים עם ישראל אינו על הפרק כעת, אך כבר תקופה ארוכה שהם נמצאים במעין קיפאון, לכל הפחות בממד הפומבי שלהם, שכן בראיית השליטים מוטב להם כעת לשמור על מרחק מישראל, בעיקר בשל הביקורת מכיוון הרחוב הערבי והחשש שמא ביקורת זו תופנה כלפיהם. הרצח של שליח חב"ד עלול להגביר את הביקורת המקומית על הימצאות ישראלים במדינה המפרצית, ולכן מנסים באבו דאבי להצניע את הרצח ולהתייחס אל צבי קוגן כאזרח מולדבי.
הרצח הוא מבחן לאיחוד האמירויות בממד נוסף – ממד היחסים שלה עם איראן. הייתה זו יוזמה אמירתית החל מ-2019 לנסות ולהביא לשיפור ביחסים עם המדינה המאיימת עליה ביותר, שכנתה השיעית ממזרח. ההתקרבות המדודה שלה לאיראן היא חלק מגידור סיכונים מסורתי מצידה, המשקף את חולשתה ביחס לאיראן. איחוד האמירויות, כמו שכנותיה הערביות, חוששת מאיראן ומשלוחיה ובצדק רב. איראן מבקשת לשקם את היחסים עימן כדי לשבור את חומת הבידוד סביבה, ובמקביל פועלת בדרך של חתרנות וטרור כלפיהן ומאיימת עליהן לבל תהדקנה את יחסיהן עם ישראל.
איראן היססה עד כה לפעול נגד ישראל בשטחן של מדינות המפרץ, ובמיוחד בשטחה של איחוד האמירויות. האחרונה היא HUB כלכלי-מסחרי בין-לאומי, וככזו חשובה מאוד לכלכלה האיראנית. אם מורידים את מרכיב הנפט, איחוד האמירויות ובעיקר אמירות דובאי היא שותף הסחר החשוב ביותר של איראן ולאיראן אינטרס שלא לפגוע ביחסים – זו אולי הסיבה שהיא ביצעה את הרצח באמצעות שלוחים כדי לטשטש את חלקה בו.
המלצתי לפוליטיקאים הישראלים היא שלא לצאת בהצהרות מאיימות כדרכם ולנסות ולהמעיט ככל הניתן בחלקה של איראן לפרשה כדי לא לבייש את האמירותים, שכן בכך ישראל פוגעת גם בדימוי של איחוד האמירויות כמדינה חופשית ובטוחה ומוסיפה מתח ליחסים בינם לבין איראן. לישראל יש עניין מהותי לשמור על היחסים עם איחוד האמירויות תקינים ומשגשגים ככל האפשר. מדובר בשלום החם ביותר שיש לישראל כעת עם מדינה ערבית כלשהי. עם זאת, השלום הזה יכול להפוך באחת לשלום קר.
>>> ד"ר יואל גוז'נסקי הוא מומחה למדינות המפרץ וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת"א ולשעבר בכיר במל"ל