מי שצופה בתקשורת לבנונית שאיננה נשלטת על ידי חיזבאללה יתקשה להחמיץ את הביקורת, הסרקזם והכאב שעולים כמעט מכל טקסט. "הדרום נחרב, גם הבוקאע והדאחיה, ישראל הגיעה עד לליטאני, חיסלה את נסראללה ובכירי חיזבאללה, מאות אלפים נמלטו וחיים בתנאים איומים. לפני המלחמה חיזבאללה שלט בפועל בדרום – והיום זה יהיה גנרל אמריקני. 'השטן הגדול' ישלוט בנו ויאפשר לישראל להיכנס כל אימת שתרצה – אין דרך אחרת לתאר את זה פרט להחלטת 1701 PLUS PRO MAX", את המניפסט הכואב והציני הזה השמיעה השבוע שרה אסאף, תושבת ביירות שהיטיבה לתאר את תחושתם של רבים מאוד בלבנון.
באותו הזמן כמעט התחננה נבילה עואד, מגישה בערוץ MTV, בפני צופיה: "בבקשה שאף אחד לא ידבר איתנו על ניצחון. נחרבנו. הריבונות שלנו נמחקת אם ישראל שומרת לעצמה את הזכות להתערב. לעולם אל תקראו לזה ניצחון".
במדינה שבה רבים מהאזרחים: סונים, נוצרים, דרוזים, חלק מהשיעים אפילו, רואים בחיזבאללה גוף עוין שהכניס את איראן בדלת הקדמית, לא מפתיע שכך נראים הדברים. הנרטיב בלבנון התקבע: מ"מגן לבנון" הפך חיזבאללה למחריב לבנון. בשנה וחודשיים האחרונות הארגון הזה הביא עליהם רק הרס ופליטות. למעלה ממיליון ומאתיים אלף עקורים, בעיקר מהדרום ומהדאחיה, שנמלטו למעוזים נוצריים, למשל בביירות ובהר הלבנון, ויצרו אתגרים חברתיים קשים. שר הכלכלה הלבנוני הצהיר השבוע שנזקי המלחמה מוערכים בין 15 ל-20 מיליארד דולר, במדינה שנכנסה מלכתחילה למלחמה במצב כלכלי עגום. 200 אלף איש איבדו את מקור פרנסתם. קרוב ל-4,000 בני אדם נהרגו במלחמה ועוד רבבות נפצעו. וכן, אפשר לדבר גם במונחים של השפלה. הארגון השיעי התפרק במהלך המלחמה מעקרונותיו ומדגליו, ובעיקר מהקישור הקדוש שיצר – הקשר בין עזה ללבנון. בקול ענות חלושה הוא מסיים את המלחמה בעוד זו שבעזה נמשכת. במצב שכזה קשה לדוברי חיזבאללה לשכנע מישהו שהם ניצחו, למרות ניסיונותיהם הנואשים לעשות כן.
אלא שגם בקרב הבייס של חיזבאללה, התושבים השיעים בדרום לבנון, בבוקאע ואפילו בדאחיה, בשר מבשרו של הארגון, נשמעת בחדרי חדרים ביקורת חריפה על המלחמה, מלחמה לא להם שנולדה בעזה, שמסתיימת בתחושת חמיצות קשה ושהביאה את לבנון על סף משבר חברתי וכלכלי אדיר. אלא שקולם לא נשמע וספק אם יישמע – ככה זה כשמי שאמון על שיקומם, שיקום בתיהם ורכושם, תשתיות יישוביהם בבוקאע, בדרום לבנון ואפילו בדאחיה – זו חיזבאללה עצמה.
מי שמייחל בישראל לכך שחיזבאללה יפר בעתיד הקרוב את ההסכם וינסה לאתגר את ועדת הפיקוח בדרום לבנון – ספק אם מבין את עומק המשבר שהתנועה הזו עומדת מולו. אין לי ספק שחיזבאללה מתכוון בעתיד הקרוב ליישם כל פסיק בהסכם 1701, הכול כדי לא לתת עילה לישראל לתקוף שוב. כל זאת משום שהארגון השיעי מפשיל שרוולים לקראת מלחמה חשובה לא פחות – שימור מעמדו בתוך לבנון, שנפגע קשות בעקבות המלחמה. וזו לא משימה קלה. למעלה מ-3,000 לוחמי חיזבאללה נהרגו במלחמה ועוד אלפים רבים נפצעו – מערך השיקום של הארגון יצטרך לתמוך במשפחות האלה, כל זאת לאחר שרשת הבנקים שלו, אלקרד אלחסן שמה, נפגעה קשה בעקבות הפצצות של חיל האוויר, חלקם רק אתמול (שלישי). עם כל הכבוד לישראל, המשימה הראשונה שתעמוד בפני נעים קאסם וחבריו היא שימור כוחם, קודם כל בקרב הבייס השיעי ואחר כך מול האחרים.
אבל זו בעיקר הביקורת המתעצמת מבית והדרישה שמלווה את חיזבאללה שנים – להתפרק מנשקו ולאפשר לצבא לבנון ליטול ריבונות בכל חלקי המדינה. עד היום איש לא לקח את זה ברצינות, בעיקר לנוכח כוחה ועוצמתה של חיזבאללה, לצד הגב הכלכלי והנשק שקיבלה מאיראן. אלא שעכשיו הנשק הזה הוא זה שהביא חורבן על המדינה, לצד ההסכם שנתפס עבור רבים משפיל במיוחד. וכבר עתה דפי המסרים של חיזבאללה ברורים וכוללים סלוגן אחד - "העם, הצבא וההתנגדות", הם אומרים בכל הזדמנות. המיקוד שלהם כמובן הוא בהתנגדות, כלומר בחיזבאללה עצמו.
האם כוחם של מתנגדי חיזבאללה לשנות את ה-DNA של המדינה ולהשיב את חיזבאללה למעמדו הטבעי, לצד אחרים ולא מעליהם, יגבר? האם קריאתם לשקם את המערכת הפוליטית, לבחור נשיא סוף סוף ולהוציא את לבנון מציר ההתנגדות ומההשפעה האיראנית תיצלח? ספק גדול, אבל ללא ספק – לבנון עומדת בפני אתגרים קריטיים מאוד מבית בתקופה הקרובה.