חיל האוויר תקף היום (חמישי) בתימן, ולאחר התקיפה, מדינת ישראל ניצבת בפני מערכה ארוכה מול החות׳ים. החות׳ים אינם עוד ארגון טרור - זהו צבא של תת מדינה ששולט בחלק גדול של תימן . לצבא הזה ישנם אלמנטים הרבה יותר עצמאיים מכל שאר השלוחים של איראן - הוא לא אינסטרומנטלי ומתג ההפעלה או ההפסקה שלו לא תמיד מונח בטהרן. ניסיון העבר מלמד שהחות׳ים אוהבים להפעיל כוח וטרור תמיד- וכשהם מתחילים זה לא נגמר כל כך מהר.
אז מה ניתן לעשות?
ראשית כל להמשיך לעשות את מה שעשינו בארבע התקיפות עד כה בדגש על התקיפה היום - פגיעה בנתיבי האספקה של החות׳ים. זה דבר פשוט יחסית לביצוע, מכיוון שישנם רק שני נתיבי הברחה, או הנתיב האווירי או הימי. יש להשמיד לחלוטין את הנתיבים האלו ומה שנעשה היום זה חלק מהמרכיב הזה. יסייע מאוד לכך מצור פיזי, קרי, כפי שכתבנו כאן כבר במאמר קודם - מעורבות פעילה בהרבה של חיל הים במלחמה הזאת.
מעורבות חיל הים קריטית גם לדבר השני שעל ישראל לעשות ולא עשתה עד כה - חיסול ההנהגה והמפקדים החות׳ים. בכדי לבצע סיכולים ממוקדים יש צורך במודיעין בזמן אמת על מטרות קטנות בהרבה ממטרות התשתית שנפגעו היום. זה קשה בהרבה לביצוע ממרחק של כ-2000 קילומטרים על ידי חיל האוויר - היכולת האחרת הזאת מצויה בידי חיל הים המצוין שלנו.
הדבר השלישי שעל ישראל לעשות - לפגוע באיראן. כן. הויכוח של הימים האחרונים בין פגיעה בתימן או באיראן לא ברור לי. צריך לעשות גם וגם. ידענו בעבר לבצע פעולות אפקטיביות וכואבות על אדמת איראן בלי להתרברב על כך . זה נכון שפגיעה באיראן לא תעצור את החות׳ים אך זה עדיין לא צריך למנוע מישראל להגיש את החשבון למי שמספקת להם תחמושת ועומדת מאחוריהם.
אלוף (במיל') תמיר הימן הוא ראש אמ"ן לשעבר, כיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS