דובר צה"ל הפיץ הערב (שלישי) את התיעוד מהמנהרה הצרה בעזה שבה נרצחו ששת החטופים, כרמל גת, הירש גולדברג-פולין, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי, אורי דנינו ועדן ירושלמי ז"ל. פעולות הממשלה וההשפעה על משפחות החטופים - פרשני חדשות 12 עם המשמעויות של פרסום הסרטון.
ניר דבורי:
אחרי צפייה בתיעוד אפשר רק לחשוב על שישה אחים ואחיות שלנו שהיו שם שבועות, לא שעות ולא ימים, ואי אפשר לדעת איפה הם היו קודם. בתוך המקום הזה הם ניסו לשרוד עד שהם נרצחו באכזריות. כשרואים את התמונות האלה זה מחזיר אותנו למאה אחרת וליבשת אחרת, אל ימים שבהם יהודים נזרקו לבור ונרצחו שם בדם קר.
התיעודים מהמנהרה ממחישים עד כמה חשוב לעשות הכול כדי להשיב את החטופים הביתה בחיים. כל יום וכל שעה מסכנת את החיים שלהם. יש דרכים לעשות את זה, כאלה שלא ראינו עד עכשיו. ישראל צריכה לנקוט בפעולות משמעותיות כדי להחזיר את החטופים בבטחה הביתה.
ירון אברהם:
קשה לראות את התיעודים מהרצועה. דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, היה במנהרה רק כמה דקות והוא היה נוטף זיעה. אפשר רק לחשוב על החטופים שהיו שם שבועיים או שלושה, שורדים בתנאים נוראיים - ובסוף מוצאים להורג על ידי השובים שלהם. זה מזעזע.
השרים שצפו בסרטון בישיבת הקבינט גם הזדעזעו, אבל המסקנה שלהם הייתה שצריך להמשיך את הלחץ הצבאי ולמוטט את חמאס. הם אמרו שחמאס הם המפלצות והשטן, והם צודקים. ואני חשבתי לעצמי - לו רק הם היו חברי קבינט, לו רק הייתה להם האפשרות להשפיע על המציאות ולחתור לעסקת חטופים.
אנחנו נמצאים בנקודה שבה לא מספיק לשמוע ממירי רגב או גילה גמליאל או אלי כהן וישראל כ"ץ את המשפט "צריך לעשות הכול כדי להחזיר אותם הביתה". איפה השרים? איפה כובד משקלם? זה הזמן לגלות חשיבה יצירתית ולהציע הצעות חדשות - אבל אנחנו לא רואים את זה בישיבות הקבינט.
אלמוג בוקר:
התחושה של רוב הישראלים היא שהממשלה לא עושה מספיק כדי להחזיר את החטופים. כשרואים את הסרט הזה מבינים כמה החטופים רצו לחיות. הם חיו בתוך המציאות הזו במשך 11 חודשים - והם גיבורים. הדבר היחיד שצריך לעבור לחברי הקבינט בראש זה שישנם עוד 66 חטופים חיים שנמצאים שם באותם התנאים, ואולי את ישיבת הקבינט הבאה שלהם הם צריכים לעשות בתוך המנהרה הזו שבה היה דובר צה"ל - ואחרי זה שהם יקבלו את ההחלטות.
דנה ויס:
בצה"ל עושים הכול כדי לנסות ולשכנע את מקבלי ההחלטות לפעול ולפעול מהר. זה נכון, חמאס וסינוואר מערימים קשיים ומעלים פעם אחר פעם את המחיר של העסקה, אבל לפני כמה חודשים כבר הייתה הזדמנות ללכת לעסקה, וגם עכשיו.
כל מי שעוסק בחומרים האלה מבין את הדחיפות לשחרור החטופים. גם אם גורמים אומרים ש"יש שיקולים אסטרטגיים", המבחן האמיתי הוא כמה ישיבות נעשו - האם ראש הממשלה פותח את הבוקר עם ישיבות בנושא הזה וסוגר את היום באותן ישיבות. התשובה היא לא. עובר כל כך הרבה זמן מישיבה לישיבה, ומי שאין לו זמן זה מי שנמצא במנהרות.
אוהד חמו:
ברמה הרגשית הסרטון לוקח אותי לשבעה באוקטובר. גם אם הבסת חמאס תיקח שנים, בסופו של דבר ישראל צריכה לשים את ידה על כל אדם שקשור לטרור. המחבלים צריכים להיות או מתחת לאדמה או עצורים.
מעבר לכך, יש כמה סוגים של מנהרות בעזה. יש את המנהרות האסטרטגיות, הגדולות, שם יש אוויר ומרחב. ויש את המנהרות האלה, הטקטיות, הקטנות, מנהרות מעבר. אחרי שלוש או ארבע דקות במנהרה אתה לא נושם. יש שם חושך ולחות קשה. המחשבה שבנינו ובנותינו נמצאים שם הרבה זמן היא איומה. סביר להניח שגם ברגע זה יש חטופים שנמצאים בתנאים לא טובים כמו התנאים האלה, והלב נשבר.
מיכל פעילן:
דובר צה"ל אומר שיש עוד חטופים שמוחזקים בתנאים האלה. המשפחות שלהם עכשיו, יחד עם כל עם ישראל, צופות בסרטון הזה ומבינות באילו תנאים הם מוחזקים. אפשר לראות את התמונות האלה ולהבין שבני עם ישראל מוחזקים במחנות ההשמדה של חמאס והמדינה לא עושה כל מה שהיא יכולה כדי להציל אותם.
הגרי אמר שנלמד מהרצח של ששת החטופים - ואני תוהה מה אפשר ללמוד, כי בינתיים חטופים חוזרים מתים מעזה.