בדרג המקצועי במשרד האוצר המליצו לסגור עשרה משרדים מיותרים, ובינתיים לא נסגר אפילו משרד אחד. זאת ועוד, אפילו את הח"כים "הנורבגים" הממשלה עדיין משאירה, למרות שחלק מהשרים הביעו רצון לחזור לתפקיד חבר כנסת כדי לחסוך הוצאות. שתי הדוגמאות הללו ממחישות את הבעייתיות בחוסר המנהיגות שהממשלה מגלה בימים אלה.
המצב של התקציב קשה, ואין ספק שהציבור צריך להתגייס. הוצאות הביטחון, המפונים, שיקום היישובים גדלות בעשרות מיליארדים, וכולנו צריכים להיכנס תחת האלונקה ולהבין שרמת החיים שלנו תרד. אז הממשלה מכניסה את היד לכיס של כולנו, ואפשר לצפות שהיד הזאת תהייה נקייה. אלא שהיד הזו לא נקייה.
הממשלה בשיא חוצפתה, לא מבטלת את המשרדים המיותרים. יש לפחות 10 כאלה. הממשלה מפגינה אפס דוגמה אישית, משל היה זה אצטדיון כדורגל שבו האזרחים משחקים את המשחק, והשרים יושבים ביציע, אוכלים פופקורן וצוחקים עלינו.
כך גם לגבי הכספים הקואליציוניים. מדובר בכספים קואליציוניים בהיקף של לפחות שישה מיליארד שקלים וחצי. שר האוצר סמוטריץ' אומר שהוא מוכן לקצץ שני מיליארד שקלים וחצי. אני בספק אם בסופו של דבר אכן יקוצצו 2.5 מיליארד. אבל נשאלת השאלה - למה לא לקצץ חלק גדול יותר מהכספים הללו?
יש שיחות עם הסיעות החרדיות במה לקצץ את הכספים. הסיעות החרדיות השיבו שהן מוכנות שלא תהיה תוספת תקציב לישיבות השנה, כלומר שהעלייה שהייתה ב-2023 של 40% בתקציב הישיבות תישאר בעינה, רק שלא תהיה תוספת עליה.
אין כאן שום דוגמה אישית של הממשלה, שאמורה להנהיג ציבור באחת משעותיו הקשות ביותר מקום המדינה. כאילו רק הציבור צריך לממן את המלחמה, והפוליטיקאים יושבים ו"מסתלבטים" עלינו.