ש: איך אתה רואה את המשך המלחמה ברצועת עזה וההסלמה בגבול הצפון?
אם המלחמה בעזה תימשך עוד חודשים רבים, כפי שאומר ראש הממשלה בנימין נתניהו, או תימשך שנה, כפי שמעריכים גורמים אחרים, המשמעות של זה היא די ודאית - תהיה מלחמה מלאה בין ישראל לחיזבאללה בצפון. במצב שהגענו אליו יש זיקה חזקה בין הזירות. למה תהיה מלחמה בצפון? דבר ראשון, כי מדובר בהתפתחות טבעית בעקבות ההסלמה שאנחנו רואים כל יום. גם אם לא תהיה הסלמה מלאה, הרי שמענו את ראשי המועצות בצפון מזהירים שהם לא יכולים להחזיק מעמד ולשהות ביישובים, כל עוד המצב הוא כזה. לכן, הם ידחפו את ממשלת ישראל לקבל החלטה לצאת למלחמה בלבנון.
לעומת זאת, אם תיגמר המלחמה בעזה, יש לפי דעתי סיכוי לא קטן להגיע להסדר מדיני, שימנע, לפחות השנה, מלחמה בלבנון. זהו דבר שלפי דעתי הוא אינטרס ישראלי. לכן, אנחנו צריכים לחזור לשאלה המרכזית כרגע - איך ומתי מסיימים את המלחמה בעזה.
אפשר כרגע להתנהל לפי עיקרון אחד: ישראל, נכון להיום, מחזיקה עדיין, ולא בטוח שלאורך זמן, את המפתח לשאלה אם המלחמה בעזה תימשך או לא. כשכל העולם, וזה חמאס מצד אחד, חיזבאללה מצד שני, ממצרים וירדן ועד הנשיא ג'ו ביידן, כולם משוועים לסיום המלחמה. לכן, כשמחזיקים בנכס הזה ורק אנחנו יכולים להחליט לשים אותו על השולחן - אתה יכול לדרוש מחירים מאוד גבוהים עליו. זהו נכס שלא בטוח שנוכל לדרוש את אותן הדרישות בעוד כמה שבועות או בעוד כמה חודשים. יש גבול גם כמה פעמים ארצות הברית תטיל שוב ושוב וטו על החלטות במועצת הביטחון של האו"ם. לכן, זה הזמן למקסם את הנכס הזה.
התוכנית הישראלית יכולה וצריכה להיות בעלת חמישה שלבים, שיצאו לפועל באופן מדורג: רק השלב השלישי הוא סיום המלחמה והוצאת כוחות צה"ל מעזה, אבל יש שני שלבים לפני כן. השלב הראשון הוא החזרת כל החטופים בלוח זמנים קצר של עשרה ימים תמורת שחרור "סביר" של אסירים פלסטינים. הדבר השני, וזו הבעיה העיקרית שעדיין לא נפתרה - רפיח. לא בהכרח חייבים לפתור אותה באמצעות הכוחות שלנו.
לפי דעתי, אפשר בתהליך נכון לצפות מהמצרים שידרשו מארבעת הגדודים שנמצאים שם להיכנע. ברפיח, למצרים, בניגוד לאזורים אחרים, יש השפעה עצומה. אני לא בטוח שהגדודים שם בעלי רוח לחימה איתנה. אם תהיה להם כניעה מכובדת מול המצרים, אפשר לנטרל את המוקש הזה. גדודי חמאס ברפיח לא ייכנעו בפני צה"ל כי בעיניהם זה קשה או משפיל מדי. הם חוששים כמובן מהמחיר הכבד שהם אישית ישלמו. המצרים יכולים להביא אותם למצב של כניעה, את האנשים עצמם ישחררו אחרי שכל הנשק שלהם ובייחוד הציוד הכבד והרקטות יימסרו למצרים. כמובן, אם יש שם מנהרות אז הם יתגלו. גם לנו יש אינטרס שהמצרים יבססו שליטה אמיתית באזור הזה. מבחינת נשיא מצרים, הוא יצא הגדול ביותר כי רק בזכותו בעצם המלחמה הגיעה לסיום, כפי שכל העולם רוצה.
לאחר מכן יש את שלב סיום המלחמה והוצאת כוחות צה"ל, כי האיום הצבאי האמיתי מרצועת עזה כבר למעשה הסתיים. יש גם שלבים 4 ו-5: שקטאר תתחייב שהיא לא מספקת לחמאס שום ציוד ושום כסף.
אני מעריך שכשעזה מפורקת לגמרי מתשתית, אם לא ייכנס כסף קטארי או אחר, חמאס לא יכול להמשיך לשלוט ולא יוכל להמשיך לייצר. אם במקביל יהיה דיאלוג בין ישראל למדינות ערב וגורמים נוספים, וכן גם הרשות הפלסטינית אבל בחסות הקהילה הבין-לאומית, ניתן יהיה לייצר אלטרנטיבה לחמאס. משטר נופל כשיש לו אלטרנטיבה, ונכון להיום אין חלופה לחמאס. החיבור של עזה מפורקת, אין כספים קטאריים וחלופה שמבטיחה שיקום של עזה תמורת פירוז יכולה להוביל למיטוט שלטון חמאס בדרך הרבה יותר אלגנטית, גם אם זה ייקח עוד כמה חודשים.
כאן מדובר כבר בשלב החמישי - ובדיאלוג שישראל צריכה לקיים עם מדינות נוספות. לא על הסכמות עם סעודיה ולא על מדינה פלסטינית, אלא הסכמה על איך עושים בעזה "שיקום תמורת פירוז". האינטרס שלנו הוא שלא יהיה נשק ברצועת עזה.
התוכנית הזאת, על כל חמשת שלביה, תהיה מקובלת על 90% ממדינות העולם. התהליך הזה יכול להתרחש בתוך כמה שבועות, וזה יכול לנטרל גם את המלחמה בצפון וגם אפשרות של אינתיפאדה ביהודה ושומרון. זו, לפי דעתי, האסטרטגיה הרצויה למדינת ישראל כיום.
>>> גיורא איילנד הוא אלוף במילואים, ראש המל"ל לשעבר ושימש ראש אגף המבצעים בצה"ל