אסור להתבלבל: נאומו של חסן נסראללה אחר הצוהריים היה כולו ניסיון ללמד סנגוריה על שהכניס את לבנון למערבולת העזתית. זו הייתה הופעה של התגוננות שהוסוותה בפוזה של איום על ישראל וחבל שאצלנו מבינים את הדברים אחרת. בביירות לעומת זאת, מבינים יפה שכל מה שהוא ניסה לעשות הוא להצדיק את היחלצותו המוגבלת לעזרת חמאס בטענה חדשה מפיו, כאילו המטרה היא לשרת אינטרס לבנוני לאומי.
בפשטות - בלי גודש המילים הריקות שמציפות את האולפנים ואתרי התקשורת - נסראללה השתדל, יותר מאשר בדרך כלל, להגזים באופן מעורר השתאות בעוצמת הפגיעה שלו בצה"ל וביישובי הצפון. הוא טען שפירות הלחימה בגבול הצפון עשויים להניב ללבנון הישגים טריטוריאליים וגם מניעת חדירות של חילות האוויר והים של ישראל לשטחה.
במיוחד, נסראללה התעכב על החשיבות של ההתקפות שמבצעות המיליציות השיעיות בעיראק על הבסיסים האמריקניים שם, כדי לסמן מטרה: סילוק כאלף החיילים האמריקנים שנמצאים בסוריה, ואגב כך כמובן, ריסוק האוטונומיה הכורדית ששולטת עכשיו בכרבע משטח המדינה.
לאמור: נסראללה מבין ששלושת החודשים האחרונים שבהם ניסה להסביר כי הוא אינו גורר את לבנון למלחמה כוללת, אלא רק מייצר חזית שנועדה להקל את הלחץ על חמאס, איבדו את כושר השכנוע שלהם. לכן בא עכשיו שינוי קו, הוא אומר לרוב גדול בלבנון שמתנגד להשתלבותו במערכה: אני בעצם משיג עבורכם אינטרסים שלנו, לבנוניים! ומה האינטרסים האלה? לאלץ את ישראל להסכים לוותר על שלוש עשרה נקודות הגבול השנויות במחלוקת לאורך הקו הכחול בין שתי המדינות - מנקודה B1 החולשת על ראש הנקרה, ועד הר דב - וגם להפסיק את טיסות חיל האוויר בשמי לבנון וגם את חדירת ספינות חיל הים. עכשיו הוא פתאום מציג את היעדים האלה כ"הזדמנות היסטורית" ולא מעטים בלבנון ימהרו להשיב לו.
נכון, הוא הודיע בעצם שכוחות חיזבאללה - שאגב נסוגו ברובם למרחק 10-15 קילומטרים מהגבול - כבר קיבלו הרשאה למכת תגובה על חיסולו של סלאח אל-עארורי בפרוור הדרומי של ביירות, וכי לא תהיה השתהות מיותרת בעניין זה, אבל, הכיוון שהצביע עליו היה בבירור חיפוש הסדרה לאורך הגבול ברגע שתיפסק הלחימה בעזה.
מרבית אנשי כוח רדואן נסוגו מקו הגבול אל מצפון לחרמון. החטיבות המרחביות של חיזבאללה, עזיז (במרחב המערבי), נאסר (בגזרה התיכונה), וחידר (בגזרה המזרחית), כולם התרחקו מהקו אחרי שאיבדו מאגרי ציוד וחמ"לים, לרבות סוללת טילי נ"מ רוסית מתקדמת.
צא ולמד: נסראללה עסק לאורך חלק גדול מנאומו בהגזמות בוטות באשר לנזק שאנשיו גרמו לישראל. לפי "מניינו", יש 300 אלף עקורים מיישובי הגליל, ישראל מסתירה את מספר החללים והפצועים שסבלה מידי כוחותיו, כל המערך הצה"לי בגבול חדל להתקיים ובניגוד לעבר, במקום רצועת ביטחון בשטח לבנון, הקימה ישראל למעשה רצועת ביטחון בשטחה שלה.
נסראללה הוא נואם מתוחכם שאינו בוחל בטריקים רטוריים, אבל כאשר הוא נשען לאורך כל טיעוניו על הפרזות שהוא מנסה כמובן לצטט מתוך דברי מקורות ישראלים, כולל דניאל הגרי, זהו סימן מובהק שהוא בעצם אומר לעולם הערבי וקודם כל לקהילה השיעית בלבנון ולשאר תושבי המדינה: חיזבאללה כבר עשה לא מעט, הגענו להישגים גדולים, עכשיו אנחנו פועלים בשירותכם והחשוב ביותר - אל תדאגו, אני לא אגרור אתכם למלחמה כוללת.
אני יודע היטב שכמה אלופים במילואים החונים באולפנים, לא כולם, מעריכים שפניו של נסראללה להסלמה רבתית. מה לעשות? נסראללה בעצם סימן לקהל שומעיו, ואנחנו בכללם, שמרגע שישראל תחליט כי מיצתה את מלאכתה בעזה - הוא פתוח להידברות. אסור כמובן לסמוך על האיתות הזה, אסור לבנות עליו, אבל זה מה שנסראללה מבטיח לבני עמו.