שרים רבים התנגחו בישיבת הצעקות ברמטכ"ל מכיוון שכנראה יש להם מה להסתיר. הם מבינים שתחקירים על האירוע יכולים להגיע גם אליהם, למרות הבהרת הרמטכ"ל שהתחקירים המסוימים שהחלו לא נוגעים לדרג המדיני. השרים יודעים שבעתיד תעלה דרישה בציבור לחקור גם את התנהלות הממשלה ומדיניותה, וייתכן שלכך הם לא רוצים להגיע.
הכי קל להתנגח בצבא וברמטכ"ל שנמצא עדיין בלחימה, והעובדה הזו היא לא פחות משערורייה. הדבר החמור ביותר הוא שעד עכשיו ישראל ניסתה לפחות להציג חזית אחידה. כאשר החזית הזו מתפוררת, בחוסר אחריות איום ונורא של השרים, נסראללה רואה.
וזה חמור, כי זה יכול לפגוע בביטחון הלאומי של ישראל. היה נכון שראש הממשלה נתניהו ייתן גיבוי לרמטכ"ל, גם פומבית וגם בתוך הישיבה. נכון שהוא שצריך להקשיב לשרים, אבל אסור שהשרים יתנפלו בצורה ברוטלית על הלוי כדי לעשות פוליטיקה על גבו - זהו חוסר אחריות משווע, וראוי שנתניהו לא יאפשר זאת.
חשוב לומר, הצבא לא יעצור את תהליך התחקיר שהחל. הוא עושה זאת בצורה מדורגת ומובנית כדי לעשות את הבדיקה המקצועית אצלו. הצבא עושה את התחקירים הללו כאשר הוא מגיע לשלב בלחימה שמאפשר זאת. בשלבים הראשונים של הלחימה לא היה ניתן לעשות זאת כי צריך היה לייצב את המצב. אבל עכשיו, כשעוברים לשלבים אחרים - לפחות בחלק מהרצועה - אפשר להתחיל להתפנות לתחקירים שיש להם הקשר מבצעי ומקצועי ברור.
הצבא בודק את עצמו בהיבטים הטקטיים והמודיעיניים, וכך הוא יודע ללמוד ולהשתפר גם בהקשר של זירות אחרות. התחקירים האלה נחוצים עכשיו, כי 2024 היא שנת לחימה. זו השנה שהצבא צריך להשתפר ולהשתדרג וללמוד הרבה לקחים מכל מה שהתרחש. יש לכך צורך אמיתי. חשוב להדגיש, כפי שאמר הרמטכ"ל - התחקיר אינו בודק את הקשר לדרג המדיני ואינו נוגע במדיניות. הצבא עסוק בענייניו.