מבצע חילוץ מורכב ונועז של צה"ל, השב"כ וימ"מ הביא לשחרורה של החיילת אורי מגידיש - ומחזיר לתודעה את הכלי שישראל לא השתמשה בו כבר 20 שנה - חילוץ חטופים במבצע צבאי. במקביל, פרסם החמאס תיעוד של שלוש חטופות, פרסום מהסוג הזה יכול להעיד על לחץ של ארגון הטרור במטרה לבלום את הרחבת המהלך הקרקעי הישראלי. צוות כתבי חדשות 12 עם הפרשנויות מאחורי פעולת חילוץ החיילת - וסרטון החטופות.
אוהד חמו
אין ספק שמבצע החילוץ הוא הישג מורלי מאוד גדול לישראל - ומכה לחמאס. החשיבות של המבצע היא בכך שהוא מבטא את ההזדמנויות המבצעיות שהולכות ומתפתחות תוך כדי תנועה. זה גם עלול לפתוח הזדמנויות אחרות, משום שהפעלת לחץ וכניסה קרקעית מסיבית עם כל המשמעות שלה, יכולה לפתוח אפיקים ונתיבים אחרים, ולהביא את הצד השני להיות יותר רציני. חשוב להזכיר בהקשר הזה, ששבויים ישראלים נמצאים בידי חמאס, ג'יהאד איסלאמי וגם בידי אזרחים עזתים ברצועה.
בצד השני בעזה, יש הפתעה מהחוסן של החברה הישראלית. הם האמינו לנסראללה ולקולות הנוספים שהכריזו שהחברה הישראלית מתפוררת. יש הפתעה שמשמחת מבחינתנו, הם עומדים מול חברה חסונה – ונקווה שזה יישאר כך.
בנוגע לסרטון החטופות שמפרסם ארגון הטרור - נדמה שהדברים שהן אומרות מוכתבים מטקסטים. הטקסטים שהן אומרות הם קשים ונוקבים אך מדובר בניסיון של חמאס לייצר לחץ פנימי עמוק. בחמאס מכירים את הדינאמיקה בישראל ומנסים לעשות שימוש ציני בנושא. כל פרסום מהסוג הזה מעיד על לחץ שבו חמאס שרוי. במהלך הזה מנסים לבלום את הרחבת המהלך הקרקעי ובמקביל ללחוץ על דעת הקהל בישראל לקדם את המשא ומתן.
ניר דבורי
חילוץ אורי מגידיש הוא בתקווה סנונית ראשונה במאמץ גדול שמתנהל כל הזמן. מלבד המבצע הקרקעי וההזדמנויות שהוא טומן בחובו, נמשכים המאמצים לרקום עסקה כוללת של השבת החטופים. זה מתקשר לפרסומים בארה"ב על כך שראש המוסד דדי ברנע נמצא בקטר - ומנסה לקדם נתיבים נוספים לשחרור החטופים. ייתכן שנראה בהמשך עסקת דלק תמורת חטופים, יש מי שעובד על כך. ככל שהמבצע הצבאי יעמיק ויתגבר יהיה עלייה בלחץ של חמאס בנוגע למחסור בדלק – ויכול להיות שיהיה ניתן למנף את הדבר הזה.
ישראל מפעילה לחץ צבאי שהולך וגובר על הרצועה. צה"ל שומר על עמימות מכוונת על הפעילות המבצעית בשטח - ואנחנו מיישרים עם כך קו, על כן לא מפרטים עד כמה עמוק פועלים הכוחות בשטח. הצבא שפעל עד כה בתוך התווך החקלאי, כעת הוא עובר לאזור האורבני, עמוק בצפון הרצועה. שם פגעו והרסו את קו ההגנה הראשון שהקים חמאס, פגעו גם בפירי מנהרות, עמדות נ"ט, דבר שיוכל לסייע בהמשך התמרון שעלול להיות מורכב יותר.
עמית סגל
כדאי לשים לב להודעת צה"ל ושב"כ שהחטופה הוחזקה בשבי חמאס, חשוב לשים לב אם היא הוחזקה שם כל הזמן, או חלק מהזמן – ואם כן אז כמה זמן. הפעם האחרונה שבה חיילינו שחררו חטוף במבצע צבאי: נהג המונית אליהו גור-אל, ברמאללה, לפני עשרים שנה, ומבצע חילוץ מוצלח לפני כן נעשה רק בשנות ה-70.
ישראל מחזירה לעצמה, בנסיבות טרגיות של מאות חטופים, את הכלי הזה של שחרור חטופים. זה חשוב משתי סיבות מרכזיות: בנושא הלחץ של המשפחות, שהוא לחץ מוצדק שאין כמותו, אבל עד עכשיו הוא הופנה רק כלפי ממשלת ישראל, כי התפיסה אמרה שוויתור לחמאס היא הדרך היחידה להחזיר חטופים, כעת הוכח שיש עוד אפשרויות.
סיבה נוספת היא המשמעות של הנוכחות הקרקעית, נתניהו, גלנט וגנץ הדגישו שהתמרון הקרקעי ילחץ על חמאס ויצליח אולי גם להביא חטופים - וזה נותן לממשלת ישראל נשימה.
יאיר שרקי
לפרסום המבצע אולי יש מחיר מודיעיני ומבצעי, אבל רווח מורלי ותודעתי שלא יסולא בפז. השמחה הערב בקרית גת ובכל בית בישראל לא הורגשה באותה עוצמה בשחרורים הקודמים כי השמחה כעת כפולה: על שחרור אורי מגידיש הביתה, ועל כך שלראשונה אנחנו לא צופים בהצגה שחמאס מנהל אלא לוקחים יוזמה.
תחושת המסוגלות והאמון שלנו בעצמנו חוזרת. החברה הישראלית נעה בין טראומות עסקת שליט ואובדן רון ארד. הערב קיבלנו תזכורת שבהיסטוריה שלנו וברוח שלנו יש גם יוזמה נוסח אנטבה.
ירון אברהם
דבריהם של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט לאחר מבצע חילוץ החיילת, מבטאים את ניסונם לקבע נרטיב, שלפיו התמרון הקרקעי לא משרת רק את מטרות המבצע של הבסת החמאס, אלא גם את מטרת השבת החטופים.
עוד לפני כן, בישראל התרשמו שחמאס מנסה להרוויח זמן ולא ממש רציני בנוגע לעסקת השבת חטופים. זאת ברקע הגעת ראש המוסד ברנע לקטר במטרה להתניע את המגעים בנושא. בחמאס טענו שהם צריכים שבוע או שבועיים רק כדי להכין את הרשימות של החטופים והשבויים שבידיהם - ולכן בישראל סבורים שמה שארגון הטרור רוצה זה רק להרוויח זמן בשביל השרידות שלו, בינתיים אין פריצה דרך בעסקה.