ישראל אינה מחפשת כרגע מלחמה כוללת עם חיזבאללה, בזמן שהיא במאמץ לחימה קרקעי מול חמאס.
- היום ה-44 למלחמת חרבות ברזל | כל העדכונים - דקה אחר דקה
- ישראל לקחה הימור ענק נגד סמל הציניות של חמאס | אוהד חמו
- חיזבאללה מזהה בעיה - ומחליט לשנות טקטיקה | אהוד יערי
- ההישג של צה"ל בצפון שובר את המשוואה שיצר נסראללה | אורנה מזרחי
החלטת הקבינט בתחילת הלחימה, שהמאמץ המרכזי של צה"ל יהיה בעזה נגד חמאס והג'יהאד האיסלאמי, נכונה מאוד. צה"ל לא מעוניין להילחם במערכה כוללת בשתי חזיתות. לכן, בצפון צה"ל נמצא במשימת הגנה. בגבול כרגע מתקיימת מלחמת התשה בעצימות גבוהה, עם אירועים רבים בכל יום הכוללים ירי נ"ט, ירי רקטי, חדירת מחבלים והפעלת מל"טים מתאבדים על ידי חיזבאללה וארגונים פלסטיניים שמופעלים על ידו בלחימה. זאת לצד ניסיונות חדירה לשטחנו וירי רקטי לאורך הגבול. צה"ל חייב לשמור על משמעת מבצעית גבוהה ביותר של התנועות בקו המגע, מבצעיות ומנהלתיות על מנת לא לייצר לחיזבאללה מטרות לירי הנ"ט הנרחב לאורך כל הגזרה. צה"ל, בתגובה, מפעיל מגוון של יכולות ארטילריה, אוויר ומל"טים נגד חיזבאללה בקו המגע. ישראל חייבת לגבות מהחיזבאללה מחירים כבדים על העובדה שפתח במלחמה נגדנו בצפון.
מבחינת חיזבאללה, הארגון זכה לכמה הישגים תודעתיים לא מבוטלים כמו 70 אלף תושבים שפונו מבתיהם על גבול הצפון ומאות אלפים שעדיין מאוימים על ידי ירי רקטי של חיזבאללה, עד מפרץ חיפה. ישראל איבדה עד כה 9 חיילים ואזרחים, עשרות נפצעו. מנגד, חיזבאללה איבד 76 לוחמים וכנראה יותר מכך.
להעלות את מחיר האומץ של חיזבאללה בצפון
הדרקטיבה המדינית לצה"ל בצפון הוא ירי תגובתי מדוד וזהיר, מבלי לדרדר את המצב למלחמה כוללת. ישראל נאלצת להיגרר ולהגיב מול חיזבאללה, שהיוזמה בידיו והוא מחריף את האש, היות וכוחותינו נלחמים כעת בלב העיר עזה. עם זאת, לא ייתכן שהחיזבאללה יורה למפרץ חיפה וישראל חוששת לפגוע באנשי כוח רדואן 4-3 ק"מ מהגבול מחשש להתדרדרות.
לדעתי, אם חיזבאללה יאבד נכסים ותשתיות בדרום לבנון בלחימה כיום, הוא ישקול שוב ושוב את גובה הלהבות במאמץ לסייע לחמאס מולנו בעזה. לכן, קבינט המלחמה חייב לשנות את ההנחיה לצה"ל לגבי התגובה על הירי מלבנון. בנאומיו בשבועיים האחרונים, נסראללה היה זהיר ופרגמטי. הוא ציין שחמאס נלחם את מלחמתו והם מסייעים לו. בנאומו, פיזר נסראללה איומים על ישראל, אך לא הפגין נכונות להיכנס למלחמה כוללת.
כדאי לציין את המעורבות והמדיניות האמריקנית מאז תחילת הלחימה. בעיניי, מדובר בעניין דרמטי. בצד המחויבות, התמיכה והסיוע הנדיב לצה"ל, לארצות הברית יש אינטרסים נוספים במזרח התיכון בהקשר למלחמה. הנוכחות הדרמטית בים מול חופי לבנון ויכולתה להרתיע את איראן וחיזבאללה מהצטרפות למלחמה כוללת, והסלמה למלחמה אזורית, קריטית ליעדים האמריקניים באזור. ארצות הברית מעוניינת למנוע מלחמה כזאת. היא רוצה יציבות, לשקם את מעמדה במזרח התיכון. לכן היא גם ביקשה מישראל להימנע מליזום מלחמה כוללת מול חיזבאללה. ועדיין, במלחמת התשה כפי שמתנהלת כרגע, יש סיכוי גדול למיס-קלקולציה של מי מהצדדים שתוביל למערכה כוללת. צה"ל חייב להיות ערוך על הגבול ובעורף לאפשרות של התדרדרות כזאת.
ישנם שני מרסנים משמעותיים שמשפיעים באופן דרמטי על הסיכוי להתדרדרות של מלחמת ההתשה בצפון למלחמה כוללת:
- העובדה שחיזבאללה הינו "היהלום שבכתר" עבור איראן. הארגון הוא מרכיב מרכזי במדיניות הביטחון הלאומי האיראני, ויש לו תפקיד מרכז בשרידות המשטר במקרה שישראל תתקוף את אתרי הגרעין באיראן. לכן, הסיכוי שהיא "תבזבז" את היכולות הללו, שבנתה במשך שנים, עבור סיוע לחמאס הוא נמוך.
- המרסן השני הוא הנוכחות הצבאית המאסיבית של ארצות הברית מול חופי לבנון בים האדום ובמפרץ הפרסי. מדובר בנוכחות שתכליתה להרתיע את איראן ושלוחיה ממלחמה אזורית, לצד איום ישיר שנשמע מפיו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.
צה"ל חייב לנצל את מלחמת ההתשה כדי לפגוע בצורה קשה באלפי אנשי כוח הקומנדו רדואן, בתשתיות ובבסיסים שלו ולא רק בקו המגע. אפשר להגיע גם כמה קילומטרים מצפון לגבול כחלק מהיוזמה של ישראל בלחימה זו.
הסיכוי להסדרה מדינית ללא הפעלת כוח הוא קלוש
בימים אלה נשמעות שוב ושוב קריאותיהם של ראשי המועצות בצפון כי עשרות אלפי התושבים שפונו מבתיהם לא ישובו לשם בלי סילוק כוח רדואן ויצירת מציאות ביטחונית אחרת על גבול הצפון. השיח לגבי מנגנון מדיני מחייב הסבר בעניין החלטת מועצת הביטחון 1701, שנתקבלה ב-12 באוגוסט 2006 ובעצם פירטה את ההסדרה המדינית של סיום מלחמת לבנון השנייה. ההחלטה ציינה כי האזור שמדרום לנהר הליטאני בדרום לבנון יהיה שטח מפורז ללא נוכחות צבאית של חיזבאללה בדרום לבנון, וכוח רב-לאומי (כ-15 אלף איש) יתפרס ויאכוף את ביצוע ההחלטה.
במשך 17 שנים חיזבאללה הפר בצורה בוטה את ההחלטה, מיקם את התשתיות שלו בדרום לבנון, ביצע תהליך התחמשות אדיר מאיראן ולפני כמה חודשים אף הציב אלפי אנשי קומנדו מכוח רדואן ממש על הגבול - עשרות מטרים מבתי מטולה וחניתה. כמובן שהכוח הרב-לאומי לא עשה דבר, אבל גם ישראל, שנותרה בתפיסה של הבלגה, הכלה ושקט כמעט בכל מחיר, איפשרה את זה ללא תגובה.
אירועי ה-7 באוקטובר הוא רגע של התפכחות לאומית, ולא רק מהתפיסה הביטחונית בדרום. גם בצפון ישראל חייבת להיפרד מאותה תפיסה של הכלה והבלגה, וחייבת להפגין נחישות ועוצמה מול חיזבאללה - כולל לקיחת סיכונים.
לכן, כשבוחנים מהן האפשרות לסילוק כוח רדואן ותשתיות חיזבאללה מדרום לבנון אל מצפון לנהר הליטאני, ואני מעריך מניסיוני רב-השנים בגזרה הצפונית, הסיכוי שתהיה הסדרה מדינית על ידי נציג אמריקני שמתווך בין ביירות לירושלים קלוש בעיניי. אני לא רואה את חיזבאללה נסוג מעמדותיו על הגבול כחלק מהסדרה מדינית.
להחזיר את הביטחון לתושבי הצפון
עם סיום המערכה הקרקעית בעזה בעוד כמה שבועות והגעה לעסקה כוללת לגבי החטופים, משימה שהיא בעדיפות עליונה, צה"ל יחל בריכוז הכוחות בצפון לקראת מערכה עם חיזבאללה. ישראל חייבת לדרוש באופן חד-משמעי מלבנון מימוש מלא של החלטה 1701 (החלטה שהתקבלה במועצת הביטחון פה אחד), קרי הסגת כוחות חיזבאללה מצפון לליטאני ויצירת שטח ללא נוכחות צבאית של חיזבאללה.
ארצות הברית ומדינות רבות, כולל סעודיה ומדינות המפרץ, יעניקו גיבוי מלא לדרישה הישראלית. אני מעריך שאז יחל מסע דילוגים של נציג הנשיא ביידן, עמוס הוכשטיין, בין ביירות לירושלים. לאחר מיצוי מהלך מדיני שלדעתי לא יגרום לחיזבאללה לסגת, ישראל תקבל את כל הלגיטימציה הבין-לאומית למהלך צבאי מוגבל בדרום לבנון, לצורך מימוש בכוח של החלטה 1701 לטובת ביטחון תושבי הצפון.
גם במציאות של תקיפה וכיבוש של דרום לבנון, ייעשה מאמץ לא להרחיב את הלחימה למערכה כוללת. זה יהיה מורכב הרבה יותר ויחדד מאוד את הדילמה של איראן - אם ללכת למערכה כוללת מול ישראל ולאבד יכולות רבות של חיזבאללה עבור היערכות בדרום שהיא בניגוד להחלטת מועצת הביטחון. לדעתי, במציאות הזאת, נראה לחץ אמריקני ואיראני על נסראללה לרסן את עצמו ולסגת עד לקו הליטאני.
כדאי לשים לב ללחץ ההולך וגובר בלבנון נגד חיזבאללה, שגורר את המדינה למלחמה. גם עשרות אלפים שבורחים מהדרום מחשש למלחמה יוצרים לחץ על חיזבאללה, שמשחק תפקיד מרכזי בממשלה הלבנונית. תמונות ההרס העצום מהלחימה בעזה מבהירות לנסראללה ואנשיו כיצד תיראה ביירות לאחר כמה שבועות של לחימה.
מהלך לחימה מתבקש זה לטובת תושבי גבול הצפון מחייב שיח אינטימי ותיאום עם ארצות הברית, כולל התייעצות עם האמריקנים לגבי האתגר הצפוני והדרך להשיגו. זו תהיה טעות אסטרטגית עכשיו, כשצה״ל ערוך ומוכן, עשרות אלפי אנשים פונו מבתיהם ויש תמיכה אדירה בבית של הציבור בישראל למלחמה צודקת, לפספס הזדמנות כזו. הכול, על מנת להבהיר לחיזבאללה ולמזרח התיכון כולו כי ישראל שלאחר ה-7 באוקטובר היא מדינה אחרת - נחושה להילחם על ביטחונה בעצמה, תוך כדי לקיחת סיכונים. תפיסת ההכלה וההבלגה לא תתקיים עוד.
לא מלחמה כוללת - מהלך צבאי מוגבל וממוקד
השיח סביב התדרדרות בגזרה הצפונית גורר אמירות שבעיניי הן מתלהמות, מפי פרשנים וגורמים שונים שמציעים מתקפת מנע ישראלית בלבנון לאור התגרויות חיזבאללה. ראוי להסתכל על המציאות בצפון באופן מפוכח, שקול ורציני. מלחמה כוללת עם חיזבאללה היא אתגר גדול שישראל לא התמודדה איתו מעולם. הפגיעה בעורף הישראלי תהיה קשה ועם אבידות קשות ברכוש ובחיי אדם. ראוי שנשאל את עצמנו, כחלק מחשבון הנפש שלאחרי ה-7 באוקטובר, איך איפשרנו לחיזבאללה להפוך להיות מפלצת מאיימת עם מדיניות של הכלה והבלגה במשך למעלה מעשור.
יש לישראל מענה טוב ועוצמתי מול יכולות אלה, אבל במשך כמה ימים ייגרם נזק משמעותי לעורף הישראלי, למתקנים אסטרטגיים ועוד. אין ברירה אחרת.
ייתכן ונתדרדר למערכה כזו, אבל במציאות האסטרטגית היום, של מערכה קשה וארוכה בעזה, ארצות הברית שמתנגדת באופן נחרץ למלחמה אזורית, לא יהיה נכון ליזום מהלך כזה. השפעותיו על צה״ל ומדינת ישראל יהיו דרמטיות. לכן, צה"ל חייב לנצל את השבועות הקרובים להכנות למהלך התקפי זה, בד בבד עם מוכנות גבוהה של העורף להידרדרות למערכה כוללת. המערכה הזו שנכפתה עלינו והחלה בכישלון מוחלט מודיעיני ומבצעי, וההפקרה נוראית של תושבי העוטף לנפשם, מייצרת גם הזדמנות אסטרטגית לשינוי משמעותי במציאות הביטחונית גם בדרום וגם בצפון.
מהלך יזום והתקפי זה מול חיזבאללה בצפון מחייב החלטות קשות ומאתגרות של קבינט המלחמה, ומחייב תיאום עם התושבים וההנהגה בצפון, שיוכלו לחזור לבתיהם רק בעוד 3-4 חודשים.
>>> קובי מרום הוא אלוף במשנה במיל', מומחה לביטחון לאומי ולזירה הצפונית