רה"מ נתניהו פרסם אמש (מוצ"ש) הודעת הבהרה ל"טענות השקריות" לדבריו, וטען: "בשום מצב ובשום שלב לא ניתנה התרעה על כוונות מלחמה מצד החמאס". לאחר מכן, הוא מחק אותו ופרסם הודעת התנצלות: "טעיתי, נותן גיבוי מלא לכוחות הביטחון". בדיון באולפן, דנו פרשני "חדשות 12" על התנהלות נתניהו והדיון הציבורי על שאלת האחריות. צפו.
גיא פלג: יש הרבה פרשנים שבאים ואומרים – מודה ועוזב ירוחם. העצבים רופפים והמערכה כבדה. הוא צייץ ציוץ לא מוצלח, והתנצל. אני לא רואה את הדברים כך. יש קו מחבר בין ההשתלחות המכוערת של מירי רגב ברמטכ"ל, דרך ההדלפות הסודיות ומגמתיות מתוך הפרוטוקולים הסודיים שמכוונות את האצבע לעבר הצבא ושב"כ, דרך האמירות שמיוחסות למנכ"ל הכושל של משרד רה"מ יוסי שלי, דרך הציוצים של הרל"שית של שרה נתניהו ציפי נבון – והוא הניסיון לזרוק את האשמה לעבר צה"ל והשב"כ בלבד.
לנתניהו אין בדל של אחריות באסון שהתרגש על כולנו ב-7 באוקטובר. מה יש על הכתפיים של רה"מ? גורלם של 230 חטופים, ובהם תינוקות, ילדים, זקנים, 150 אלף פליטים בארצם, מאות אלפי חיילי מילואים שגויסו וצה"ל כולו, מפקדים מוכי כישלון שצריכים להוביל עכשיו את המערכה שלנו, משק עם אתגר כלכלי מאוד גדול, מערכת חינוך שכמעט לא פועלת, אזרחי מדינת ישראל שיורדים פעמיים ביום למקלטים, איום אדיר מצפון. מה מעסיק את רה"מ באחת בלילה? איך להטיל את האשמה על מי שצריך להוביל את מי שצריך להוביל את המערכה. זה מוביל אותנו לשאול שתי שאלות – האם הוא כשיר והאם הוא ראוי? לפי דעתי, הוא לא כשיר ולא ראוי.
עמית סגל: אני חושב שאת המציאות, הציוצים, הדיונים - צריך לראות דרך המשקפיים שמזהות חום וקור - האם זה עוזר למאמץ המלחמתי באויב שטבח 1,400 נשים, ילדים, קשישים ומבוגרים או לא עוזר. הציוץ של בנימין נתניהו היום – בוודאי שלא עוזר. כשרה"מ לוחש – הצעקה נשמעת מקצה הארץ ועד קציה.
זה לא משנה שבאולפנים מתנהל כבר שבועות דיון לא הוגן, שבו נאמר מצד אחד עכשיו מלחמה ומצד שני – נתניהו אחראי. זאת למרות שעד שראש אמ"ן, הרמטכ"ל ושר הביטחון לא לקחו אחריות – אף אחד לא דרש את זה ממנו. היו באולפנים עשרות דיונים, ואפילו פעם אחת לא ביקשו מחליוה והלוי לקחת אחריות.
נתניהו, מהיכרות עם האיש, רואה מה יש באולפנים ובמקום להשיב להם – הולך על הצבא. המסר לצבא הוא איום ונורא. טוב עשה נתניהו שהוא מחק את הציוץ.
גיא, אתה אומר שנתניהו לא כשיר ולא ראוי. אבל אני זוכר במעורפל בימים שלפני ה-7 באוקטובר. גם אז חשבת שהוא לא כשיר ולא ראוי. אני מתקשה לקבל את הזעזוע.
גיא פלג: עמית, אתה מותח ביקורת על הדיון שמתנהל באולפנים. אתה אומר – אנחנו צריכים שהדיון באולפנים ישרת רק מטרה ענקית אחת – והיא ניצחון במלחמה. רק זה. מה עם האנשים שסבורים אחרת ממך? שמי שמוביל את המערכה הוא לא כשיר. במובן הזה, הוא מסכן את מדינת ישראל.
בהנחה שבכירים מאוד במערכת הביטחון דיברו איתי ואמרו לי - הוא יורה בתור הנגמ"ש. פוגע בנו. אנחנו קיבלנו מכה קשה, אנחנו צריכים להוביל לוחמים לקרב, והוא פוגע בנו. מה עיתונאי צריך לעשות?
עמית סגל: אני זוכר את הדברים שאמרת עוד ביום שישי לפני הציוץ של נתניהו. אז לא בגלל דברי הבכירים.
גיא פלג: אני בטוח שאם נתניהו היה קורא למירי רגב, יוסי שלי, יאיר נתניהו, ציפי נבון ולכל אלה שסרקו את הפרוטוקולים – די. אתם פוגעים בי ופוגעים במערכה. זה היה נגמר. אני חושב שהוא מפעיל אותם, ואחר כך מתמם.
עמית סגל: אני חושב שהדיונים האלה מיותרים. יש כאלה שסבורים שנוכחותו של נתניהו, וסבורים עוד לפני יום שישי האחרון, היא בעיה להמשך המלחמה. אני רוצה להגיד – יש גם כאלה אנשים שסבורים שחלק ניכר העניין הוא הקונספציה הצבאית, הקונספציה הביטחונית וכן, גם הקונספציה המדינית.
עכשיו צריך להחליט – אם דנים על זה, שזה בעייני טעות חמורה, אז אי אפשר לנהל דיון במעמד צד אחד. כל הדיון היום, כדי שלא תחשב כשופר של השלטון, אתה צריך להגיד כמו סנדוויץ' – ביבי טעה, להגיד איזה משפט, ואז להגיד ביבי טעה. אני עומד על זה שאם אנחנו מנהלים עכשיו דיון, זה יהיה אסון כמו אסון שפקד את מדינת ישראל בחמש מערכות בחירות – שכל הדיון הלאומי מתמקד בכן ביבי ולא ביבי. בגלל הדיון הזה, לא ניהלנו מאית מהדיון על שאלת ההתעצמות של חמאס וחיזבאללה. רק ביבי - כן ולא, שרה - כן ולא. אני מציע לכולם ביום שאחרי המלחמה – שהדיון הזה הרבה יהיה יותר רחב מהדיון החשוב כשלעצמו על בנימין נתניהו.