שר החוץ אלי כהן – מינוי מוזר של ראש הממשלה נתניהו לשנה אחת בלבד – אינו חדל להפריח הצהרות, לצורך ושלא לצורך. השבוע הוא חידש משהו ופרסם מאמר (שמישהו כתב בשבילו) בעיתון חשוב כמו "וול סטריט ג'ורנל" ובו הוא מציע לאמץ במזרח התיכון את המודל של קוריאה. זהו רעיון מסוכן מאין כמוהו שלא ניתנה עליו הדעת כראוי וחלילה מישהו בארצות הברית יתייחס אליו ברצינות.
כהן כותב שהמודל של קוריאה, שבו ערובה ביטחונית אמריקנית מהווה בשביל דרום קוריאה הרתעה מספקת מול צפון קוריאה, ניתן להעתקה למזרח התיכון מול איראן. הוא מבטיח שערובה כזו יכולה להקיף גם את המדינות הסוניות וגם את ישראל. אבל מרוב התפעלות מרשמי הביקור החטוף שלו בסיאול ובאזור המפורז בגבול שתי המדינות, ומרוב להיטות להמציא פתרונות קסם, שכח שר החוץ עתיר הניסיון שלנו כמה דברים.
אין דרך קלה יותר – כך הגיבו מקורותיי הטובים בוושינגטון – לעודד את אותם גורמים בממשל שמוכנים להשלים עם פצצה גרעינית איראנית מאשר להציע את "מודל קוריאה". שם מדובר על הרתעה מול אויב משופע בפצצות אטום, עם 10,000 קני ארטילריה כבדה מכוונים לבירתה של דרום קוריאה. מבחינת ישראל, סטייה אמריקנית מההתחייבות למנוע מאיראן להשיג פצצה למדיניות של הכלה - פירושה כישלון המאמצים של שני העשורים האחרונים למנוע מן הרפובליקה האיסלאמית לארוז את מה שיש להם לפצצה.
עוד נזכיר, בדרום קוריאה מוצבים דרך קבע כבר שבעים שנה כ-30 אלף חיילים אמריקנים. בסעודיה כבר שנים אין נוכחות כזו וכמובן גם בישראל אין בסיס קבוע עם כוחות אמריקנים. מה מתכוון מר כהן להציע? שארצות הברית, שחותרת לצמצם את השקעתה באזור, תשלח כוחות נוספים כדי ליצור חומת הרתעה מול איראן שכבר התחמשה בפצצה? בקוריאה העימות נמשך כבר 70 שנה בלא הסכם שלום. האם כהן משתוקק שהעימות עם איראן יימשך גם הוא עוד 70 שנה?
בקצרה, אני משוכנע ששר החוץ התרגש מאוד כשראה מאמר בחתימתו בעיתון שבעיניי הוא החשוב ביותר בעולם. אבל אם רוצים, אפשר לפרסם מאמרים גם בלי להיתלות בהברקות סרק שלא נבחנו כדבעי ועלולות לחלחל אל השיח הדיפלומטי להבא.