חשיפת התנהלותו המבישה של ניצב בדימוס אורי בר לב, במסגרת תוכניתו של חיים אתגר, מייצרת נזק היקפי נוסף למשטרת ישראל, שדימויה הירוד בעיני הציבור מצוי בשפל חסר תקדים. על פי מדד המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, רמת האמון של הציבור הישראלי במשטרה היא הנמוכה מבין רשויות אכיפת החוק. ביוני 2023 רמת האמון עמדה על 26%, מדובר בצניחה של 5 נקודות אחוז (ירידה של 16%), בהשוואה לחודש קודם.
מדוע מצליחה משטרת ישראל באופן עקבי וביחס הפוך למאמציה להורדת הפשיעה, לייצר מנהיגות ערכית רעועה, המשתקפת לציבור באמצעות מפקדיה הבכירים ביותר? הסבר חלקי לכך נמצא בתיק שנדון בבית משפט השלום בירושלים, נגד שוטרת הקבע אוריאן בן כליפא.
מכתב האישום עולה כי השוטרת תקפה צעירה פלסטינית בעיר העתיקה ומילאה דוח כוזב, לפיו הותקפה על ידי המתלוננת. בהמשך ועל פי החשד, בן כליפא מסרה עדות כוזבת והובילה למעצרה של המתלוננת. מטעמה של בן כליפא העידו חלק מהשוטרים המעורבים, חלקם סבלו מאובדן זיכרון רגעי וחלקם אף התכחשו לאמירותיהם בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים.
לצדם נעמד גם ניצב בדימוס בר לב, שהעיד כי ערך ניתוח ארוך ומפורט של התנהלות הנאשמת, ממנו עולה כי היא פעלה כמצופה משוטרת בתפקידה ועשתה שימוש בכוח סביר בהתאם לנהלים וההוראות המשטרה. בלשון זהירה ציינה השופטת כי המסד העובדתי ששימש את בר לב בחוות דעתו, מבוסס על גרסת הנאשמת וכי קיים דמיון מעורר השתאות לחוות דעתו של עד מומחה נוסף, שזימנה הנאשמת. לגבי אותו העד עלה ספק רב גם ביחס למהימנותו האישית וגם ביחס למומחיותו. בעקבות סרטונים, שתיעדו את האירוע וחיזקו את גרסת המתלוננת, הורשעה בן כליפא בתקיפת המתלוננת.
עוד טרם יבשה הדיו על החלטתה של השופטת, הודיעו השר לביטחון לאומי בן גביר, המפכ"ל שבתאי, מפקד מג"ב וראש אמ"ש בחגיגיות כי הם מחזירים את בן כליפא למשמר הגבול: "ללוחמים והלוחמות שלנו יש את מלוא הגיבוי. בניגוד למה שככל הנראה סבורים גורמים במח"ש ומערכת המשפט, כשנאבקים בטרור המאבק לא נעשה בתנאי מעבדה - אלא תחת לחץ ובסביבה עוינת". לעובדה שהשוטרת הכתה אזרחית, שאמינות אינה התכונה הבולטת שלה ושכשלים מבצעיים ואחרים נתגלו במהלך המשפט - לא נמצא מקום בהכרזות החגיגיות של מפקדי וראשי הארגון.
המקרה של בן כליפא, יותר משהוא מעיד עליה ועל הדמויות שליוו את הגנתה; מעו"ד כרייף ובסרגליק, דרך העד המומחה, ניצב בר לב ושרשרת הניצבים המחבקים לאחר הרשעתה, הוא מעיד עלינו - עלינו כמשטרה, עלינו כחברה.
משימותיה של משטרת ישראל מורכבות - עליה להבטיח ביטחון ואיכות חיים לתושבי המדינה, עליה להתמודד עם עבריינים ולמצות איתם את הדין, למנוע תאונות דרכים, לשמור על הרכוש והסדר. אין ארגון משטרתי בעולם המערבי, שאתגריו כה מרובים ומנגד משאביו כה חסרים, תחנותיו מדממות מהגירה שלילית של טובי בניו, מאמציו ניגפים אל מול שכר ירוד וסמכויות מפוררות.
אבל, וזה אבל מוחלט, ארגון אוכף חוק אינו יכול לקרוץ או למצמץ בענייני יושרה ואמינות. תרבות של שקר, שמקורותיה בעיוותי הלכידות החברתית הנוצרת מחיכוך בלתי פוסק עם גורמי פשיעה מניפולטיביים, אינה יכולה לקנות אחיזה בארגון ואין לארגון את הזכות להתעלם מגילוייה.
בן כליפא חזרה כגבורה, בר לב ימשיך בדרכו, שבתאי יפרוש בסוף השנה ואחרים, חגיגיים כמוהו וכמו השר המגבב גיבויים, ימשיכו להוביל את משטרת ישראל בבטחה אל מחוזות השקר והיוהרה. יהיה רע לתפארת.