זה אומנם קורה הרחק מאיתנו, אבל מייצר באורח מיידי כאב ראש רציני לישראל: החיץ שהציבה ארצות הברית (עם 900 חיילים בלבד) בעזרת הכורדים לאורך נהר הפרת, כדי למנוע תנועה חופשית של שיירות נשק מאיראן, דרך עיראק, לסוריה, איבד בסוף השבוע את כל האגף הדרומי שלו. כעת מתחיל מרוץ של המיליציות האיראניות וכוחותיו של אסד להשתלט על הרצועה הקריטית הזו, ומן העבר השני ניצבים לוחמי דאעש, שכבר שולטים שם בפועל, לפחות בשעות הלילה.

זו מפת אזור מורד נהר הפרת במזרח סוריה. הכורדים, הנתמכים בידי ארצות הברית, איבדו בסוף השבוע את כל המסומן בירוק:

כדי להסביר את ההתרחשויות הללו, די לשרטט את התמונה הבאה: הכורדים, המושלים במחוז אוטונומי רחב ידיים, שלטו עד כה - עם חיל האוויר האמריקני מעליהם - גם לכל אורך נהר הפרת, בואכה גבול עיראק. אולם ברצועה זו הם נזקקו לברית עם הערבים המקומיים, שמתוכם הוקמה "המועצה הצבאית של מחוז דיר א-זור".

כעת משבר חריף פרץ בין המפקד הכורדי, גנרל מזלום עבדי, לבין ראש "המועצה הצבאית" אבו חאוולה. התוצאה - קרבות, שהובילו לעשרות הרוגים. אבו חאוולה זומן אל המפקדה של מזלום בחסכה ומיד נעצר. השבטים הערביים הכריזו על מרד ובמבצע בזק גירשו את היחידות הכורדיות מכל עיירות הפרת הדרומי. השטח האסטרטגי הזה, חוליה מרכזית במערך הבלימה נגד איראן, אבד. קשה מאוד לראות כיצד הכורדים תופסים אותו מחדש.

האמריקנים נכנסו ביממה האחרונה לפעילות נמרצת במאמץ להשכין שלום בין המפקדים הכורדים לבין ראשי השבטים שתקפו אותם. השליח האמריקני המיוחד לסוריה, איתן גולדריץ', והמפקד האמריקני באזור גנרל פויל זימנו התכנסות משותפת של גנרל מזלום וראשי שבטי עכידאת ובקרה שעמדו בראש הכוחות הערביים בתקווה לתקן את מערכת היחסים הפגומה בגזרת דיר א-זור. לא ברור שהדבר יעלה יפה מכיוון שנשפך הרבה דם בין שני הצדדים והצטברה איבה גדולה ביניהם. האיומים של הכורדים להשליט סדר בכוח אינם מוסיפים לסיכויים. על כל פנים, בשעת כתיבת שורות אלה, נפסקה הלחימה.

מבחינת ישראל, מצב הדברים הזה מסוכן מכמה בחינות: ראשית, עכשיו יגבירו הרוסים, האיראנים והסורים את המאמץ להביא לידי הסתלקותה המוחלטת של ארצות הברית ממזרח סוריה. שנית, נפתחים עוד מסדרונות למשמרות המהפכה להניע ציוד ותגבורת לתוך סוריה. שלישית, ארגון דאעש, הנמצא בתהליך התרעננות, יוכל לצאת ממחבואותיו במדבר אל האזורים המיושבים.

אלו חדשות רעות מנהר הפרת, ואין טעם להאריך בהן יותר בשלב זה.