בימים אלו עסוקים בכירי הקואליציה והצבא בניסיון לגבש מתווה גיוס חדש, לאחר שחוק הגיוס נפסל בבג"ץ. הגיעה העת לחוקק חוק שיעשה סוף אחת ולתמיד לסוגיה שמעסיקה את החברה הישראלית שנים ארוכות.

מבחינת החרדים מדובר בהזדמנות נדירה. יש לממשלה רוב של 64, בלי 'כחלון' תורן שינסה למנוע חקיקת חוק גיוס מוסכם על החרדים. ה-64 גם ללא אביגדור ליברמן. זו הזדמנות נדירה גם להתגבר על בג"ץ, אם יחליט שוב להתערב בחוק. כדאי לציין גם את הפער בתוך הסיעות החרדיות: בעוד שמשה גפני דורש 'פסקת התגברות' כוללת, חבריו לסיעות החרדיות, אריה דרעי ויצחק גולדקנופף, מצהירים כי ידרשו 'פסקת התגברות' נקודתית לחוק הגיוס, אם בג"ץ יתערב.

בכלל, החרדים היו אלו שדחפו להקפאת הרפורמה המשפטית. הרפורמה הוקפאה הרבה בזכותם, וספק אם אי פעם היא תעבור, בטח בנוסח שהוצעה. כעת, כשהחרדים דחפו להקפאת הרפורמה והליכה לשיחות בבית הנשיא, הם מזכירים כי גם במתווה הנשיא יש פשרה על חוק הגיוס - פשרה לפיה הקואליציה תעביר חוק (גם ללא הסכמת האופוזיציה) ולבג"ץ לא תהיה סמכות להתערב.

החלה ההידברות בבית הנשיא על הרפורמה המשפטית (צילום: קובי גדעון , לע
הזדמנות נדירה לפתור סוגיות יסוד בחברה הישראלית, השיחות בבית הנשיא|צילום: קובי גדעון , לע"מ

קרב שאי אפשר לנצח בו

המתווה כולל סעיף מרכזי אחד שעליו צריך להתעכב: הורדת גיל הפטור לגיל 21 או 23. מדובר בצעד דרמטי לכלכלה הישראלית, צעד שיכול להכניס אלפי חרדים בשנה לשוק התעסוקה.

אני מודה - אין לי דרך להסביר לאימא מדוע היא שולחת את בנה לקרב והאימא מהמגזר החרדי לא. קשה להסביר לה את ערך לימוד התורה בעיניים חרדיות. יש אימהות שדווקא כן מבינות את הערך הזה, אבל הרבה אחרות לא מסוגלות להבין. קשה לי להתווכח איתן, איש גם לא יצליח לשכנע.

עכשיו יש לכולנו אפשרות להיות צודקים: לצאת לקרב נגד מתווה הגיוס המתגבש, לזעוק נגד אי-השוויון בעיני המתגייסים, להוציא אלפים לרחובות ולעכב את החקיקה. אבל מה תהיה התוצאה? הרי לכולם ברור שגם אם יעבור חוק גיוס הכי נוקשה - שיהיה מוסכם על כל ראשי האופוזיציה ומובילי המחאות - אף חרדי לא יתגייס לצה"ל בכוח. אנחנו לא נראה משטרה צבאית בבני ברק. אי אפשר לגייס חרדים בכוח, זה לא עבד ולא יעבוד. נמשיך עם הקרע הזה לעוד כמה שנים טובות.

כעת, אפשר גם להיות חכמים: להכיל את אי גיוס החרדים, למרות הקושי בעיני המתגייס או ההורה ששולח את בנו לקרב. דרך פעולה כזאת תביא לניצחון בזירה אחרת: שוק התעסוקה. המתווה החדש יאפשר לאלפי חרדים לצאת לשוק העבודה ולהיות שותפים בנטל הכלכלי.

כיום, צעיר חרדי בגיל 21/22 שרוצה לצאת לעבוד - זה נאסר עליו. האופציות המונחות לפניו: ישיבה או צבא. רובם מעדיפים את הישיבה, גם כאלו שרוצים לצאת לשוק העבודה. ברגע שגיל הפטור יירד ל-21/23, הרי שיהיו אלפי צעירים חרדים שיוכלו לצאת לשוק העבודה. לא מדובר בעבודה מזדמנת, אלא אפשרות להתחיל לימודי מקצוע.

אני מאמין שחלק מהקוראים מרגישים אי נוחות בקריאת שורות אלו, אבל זכרו שוב: לרגע לא טענתי שאינכם צודקים, אבל יש רגע בו צריכים להיות חכמים. בעשרות השנים האחרונות החרדים לא היו בצבא וגם לא בשוק העבודה. כעת יש הזדמנות פז להכניס אלפים מהם לשוק העבודה - זו חצי בשורה.

הצבא צריך את החרדים? לא בטוח

כמובן, במקביל ליציאה לשוק העבודה, שר הביטחון יואב גלנט פותח מעגלים נוספים של השירות האזרחי והלאומי. אנו צפויים לראות עוד ועוד חרדים שישרתו במסגרת ארגונים כדוגמת 'איחוד הצלה' ו'זק"א'. כל זה, לצד תוספות שכר לחיילים המשרתים. מי שדורש גיוס לכולם לא יקבל שוויון, אבל אולי סוג של איזון. לא בכדי הרמטכ"ל, הרצי הלוי, תמך במתווה המתגבש, כך על פי בכירים בסיעות החרדיות שצוטטו ב'כיכר השבת'.

חרדי לצד חייל צה
החרדים לא יתגייסו, עדיף שייצאו לשוק העבודה (אילוסטרציה)|צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

יש עוד נקודה שצריך להדגיש: לא בטוח שהצבא אכן צריך את החרדים. לא מעט פרשנים צבאיים רומזים על כך בשנים האחרונות. רק הבוקר כתב הפרשן הצבאי יוסי יהושוע ב'ידיעות אחרונות': "ממילא צה"ל לא רוצה ולא צריך כל כך הרבה חרדים. גם ככה אלה שמתגייסים מהווים אתגר מורכב למדי". יש כאלו שאפילו מודאגים מאפשרות שאלפי חרדים יתגייסו לצה"ל. הם מבינים שהרי איש לא יוכל לשנות את האמונות של החרדים. לדוגמה, איש לא יוכל להכריח אותם לשמוע שירת נשים. אכן יש מסלולים ייעודיים לחרדים, אבל מבחינת הצבא מדובר בכאב ראש.

יש גם כאלו שממש חוששים שהחרדים יתגייסו לצבא. רק אתמול, כשישבתי בתוכנית 'שלוש' בהגשת עופר חדד, כאן ב'חדשות 12', יצא לי לנהל שיח עם יו"ר "הפורום החילוני", ד"ר רן פרומן, שלא חשש לחשוף את האמת שלו: "חרדים שייכנסו כעת לצבא - זה אומר שהצבא יהיה יותר דתי ממה שהוא עכשיו". שאלתי אותו "אז אתם לא רוצים חרדים בצבא?", ובתגובה הוא פלט את המשפט המקומם הבא: "אני לא מוכן להיות הצבא שלהם ולא מוכן להיות בצבא איתם". כן, יש אנשים שביד אחת מנהלים מאבק מדוע החרדים לא מתגייסים לצבא וביד השנייה לא מסתירים את העובדה שהם כלל לא מוכנים לשרת לצד חרדים.

ראשי סיעות האופוזיציה במסיבת עיתונאים (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
גישתו לאירוע שונה - וזה מתבטא בסקרים, גנץ וראשי האופוזיציה|צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

צריך להקדיש מילה גם לבני גנץ, המתנגד לחוק הגיוס המתגבש. אמש (ראשון) הוא כינס מסיבת עיתונאים והסביר עניינית למה הוא מתנגד והציע מתווה משלו. אף מילה של שנאה לא יצאה מפיו של גנץ. דבריו לא כללו מתקפה אישית על לומדי התורה. להיפך, הוא הדגיש שהוא מכבד את לימוד התורה. גנץ מתנגד למתווה, אך בחר גם שלא לקדם מלחמת אחים. חולקים, אבל מתוך כבוד. לא בכדי הוא מזנק בסקרים, גם במספר המנדטים וגם בהתאמה לראשות הממשלה, וזה בזמן שליברמן ממשיך לדשדש עם אותם 5 מנדטים שלו. הישראלים מעדיפים לחיות ללא מלחמות פנימיות, גם כשלא מסכימים.

>>> הכותב הוא פרשן ומגיש בכיר באתר החרדי "כיכר השבת"