בשתי הגזרות הנושקות לשטחנו עומדים שרידי דאעש במרכז ההתפתחות. במחוז דרעא, מול הכינרת, חיסלו חבורות חמושות של מורדים לשעבר קיני מסתור של פליטי "המדינה האיסלאמית". לפני כחודשיים הרגו - לטענת וושינגטון בעזרת המודיעין האמריקני - את מנהיג הארגון, אבו אל חסן אל-האשמי אל-קורישי, עוד בטרם מלאה שנה לבחירתו.
אבל מאז ממשיכים המורדים לשעבר מכפרי האזור במסע ציד שיטתי של חיילי הצבא הסורי והכנופיות שמפעילות סוכנויות הביטחון האחרות של המשטר בדמשק. הם מבצעים כמעט מדי לילה, ולעיתים גם באור יום, מארבים על הצירים, תוקפים את המחסומים הרבים על הכביש ומניחים מטעני נפץ ככל שהם יכולים. עשרות קצינים וחיילים, וגם סתם משת"פים של אסד, כבר נהרגו ועוד היד נטויה. למעשה, החורן כולו הפך לחבל פרוע, שותת דם, שאין בו, בעצם, שלטון.
אפילו המפלצת המכונה 'דיוויזיה 4', בפיקודו של אחי הנשיא מאהר אסד, איבדה את כושר ההרתעה שלה. מה פלא?אנשיה מתעסקים בעיקר בסחיטת כספים מהעוברים בנקודות הביקורת ומהברחות בסדרי גודל דמיוניים של סמי קפטגון אל תוך ירדן. בצר לו, פנה עכשיו המלך עבדאללה לפוטין, שיעזור לעצור את השיטפון הזה. נו, נראה מה ייצא מזה. נא לא לעצום עין: החוק החדש שעבר בארצות הברית למלחמה בסחר בקפטגון הסורי מעמיד את אסד במעמד זהה לנשיא סוחר סמים אחר - מנואל נורייגה מפנמה, שהאמריקנים אסרו בתוך ארמונו ב-1989 וסיים את חייו בכלא.
הנשיא א-סיסי, לעומת זאת, החליט בימים האחרונים, שדאעש בסיני הוחלש עד כדי כך שמותר לו להחזיר שם את החיים לשגרה. זהו הימור, שכן רק באחרונה ביצעו שרידי הארגון מתקפות קטלניות על כוחות מצריים סמוך לתעלת סואץ. ישראל, כידוע , סייעה לא מעט בעשור האחרון במבצעים נגד הבדואים שהתגייסו לדאעש, התירה לא-סיסי להכניס לסיני עוצבות קרביות מעבר למה שסוכם בחוזה השלום ואף להתקרב לגבול הנגב בניגוד לפרוטוקול הצבאי של החוזה. מצרים מנצלת זאת באופן גלוי להקמת מערך של תשתיות צבאיות בסיני בממדים החורגים בהרבה מצורכי המאבק בדאעש.
מכל מקום, הרמטכ"ל המצרי, גנרל אוסאמה עסכר, נשלח בסוף השבוע למחוז צפון סיני והורה להסיר את סוללות העפר שנבנו בתוך כל העיירות, מרפיח ועד אל-עריש וקנטרה, לפרק מחסומי דרכים ולאפשר תנועה חופשית. ראש הממשלה, ד"ר מוסטפא אל-מדבולי, הגיע גם הוא לסיני עם כמחצית משריו והודיע על תחילת העבודות להקמת נמל גדול באל-עריש, על השקעה גדולה בשיקום רשת החשמל ההרוסה ובניית "רפיח החדשה" לאלפי משפחות בדואיות, שישוכנו ב-600 בניינים בני ארבע קומות.
א-סיסי, מצידו, מבטיח תוכנית פיתוח אדירה שגולת הכותרת שלה היא טיוב שטחים נרחבים לחקלאות ומאמץ להרחיב את התיירות מדרום חצי האי אל חוף הים התיכון. מקורביו אומרים שאחרי "ייבוש" הטרור יש "להציף" את סיני במפעלי שיקום. בכך, הוא חוזר לתוכניותיו של הנשיא סאדאת, שנזנחו על-ידי יורשו מובארק.
צריך לקוות שההתפארות כאילו דאעש חדל להוות איום בסיני איננה פזיזה מדי. לישראל יש עניין שהמרחב יירגע והמצרים יתכבדו לדלל את סדר הכוחות שצברו שם. בו-בזמן, נכון תעשה ישראל אם תגלה מוכנות לעזור בשקט לחבורות התוקפות את חיילי אסד בחורן, שכן כל עוד אין שלטונו מתייצב על גבול הגולן - גם חיזבאללה והאיראנים אינם מתבססים שם.