הכותרת הזו נקבעה כבר לפני 20 שנה ורעידת האדמה בטורקיה היא נורת אזהרה אדומה ובוהקת למדינת ישראל. אלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים ומאות אלפים שייאלצו להתפנות מבתיהם: זהו תרחיש האימים הצפוי בעקבות רעידת אדמה עוצמתית שתפגע בישראל במוקדם או במאוחר. חובתנו להתכונן לרעש הקטלני, המהווה איום משמעותי על הביטחון הלאומי של ישראל.
הדוח חושף: אלו הערים המסוכנות בישראל במקרה של רעידת אדמה
עם זאת, המדינה לא עושה מספיק כדי להיערך לאירוע: ועדת השרים האמונה על נושא רעידות האדמה לא התכנסה מאז 2014, הקצאות כספים לחיזוק מבנים לא ממומשות, ואין בישראל גורם מתכלל המופקד על ניהול ההיערכות המדינתית הכוללת לאסונות המוניים, שתהיה לו אחריות וסמכות. למרות שהתרחשות רעידת אדמה היא איום סביר ומשמעותי על ביטחונה והחוסן הלאומי של ישראל, המשאבים והקשב המוקדשים להיערכות לקראתה פחותים במידה ניכרת מאלה המוקצים להיערכות ולהתמודדות עם איומים אחרים, ובכללם מגפת הקורונה וגם זה הנשקף מאיראן.
בשנים האחרונות הושלמה הקמתה של מערכת "תרועה" שהפכה למבצעית. המערכת אמורה לספק (במגבלות מסוימות) התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה (שניות בודדות עד עשרות שניות). המערכת הינה צעד חשוב, אך כלל לא מספיק, במסלול הארוך הנדרש של בניית היערכות הולמת.
להמחשת מצבה העגום של ישראל בתחום חיוני זה: למדינת ישראל יש מערכת ביטחון מפוארת, עתירת תקציבים וגופים. לעומת זאת, יש במדינת ישראל רק שני עובדים - מנהל ועדת ההיגוי להיערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה ועוזרתו - המופקדים על היערכות לרעידות אדמה.
החברים בוועדת ההיגוי הם נציגי משרדי ממשלה וגופי מחקר המשתתפים בוועדה בנוסף לתפקידם. יצוין שיש גופים נוספים העוסקים בתחום, ביניהם מכוני מחקר (המכון הגיאולוגי), אוניברסיטאות, פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית (רח"ל) - אך אלה מתמקדים בתחומים מגוונים ואין להם אחריות כוללת להיערכות לרעידת אדמה.
היקף הנזק בעקבות רעידת אדמה תלוי במספר גורמים, אחד החשובים שבהם הוא סוג המבנה ואיכות הבניה של המבנים הקיימים. מבנים ישנים רבים במדינת ישראל אינם עומדים בתקן הבנייה לרעידות אדמה שנכנס לתוקף לראשונה ב-1980 ועודכן מאז מספר פעמים. מצבם ההנדסי של חלק מבניינים אלה רעוע, כפי שנחווה רק לאחרונה כשבנין מגורים בחולון התמוטט גם בלי שהקרקע רעדה. ממשלת ישראל החליטה בעבר על הקצאת 5 מיליארד שקל לחיזוק מבנים לרעידות אדמה. באוגוסט 2020 דיווח משרד הבינוי לוועדת הכנסת לביקורת המדינה שבפועל הועברו בסה"כ 7 מיליון שקלים.
בנוסף לאיכות הבנייה הירודה - התשתית החוקית, הערכית והנורמטיבית והפרקטית של ישראל בהקשר של הטיפול בעורף במקרה מלחמה או אירועי אסון המוני - סבוכה מאוד. תשתית זו מורכבת מחוקים, תקנות, החלטות ממשלה, החלטות של משרדים שונים ונהלים אשר התפתחו במהלך השנים ללא רציונל סדור, ללא עבודת מטה סדורה, אלא כטלאי על טלאי מול פערים נקודתיים שניסו לפתור הגורמים השונים, ובדרך כלל ללא תיאום ביניהם. לעיתים לאותו נושא אחראי יותר מגוף אחד, ואם מתקבלת החלטה להעביר את האחריות בין הגופים השונים, היא לרוב אינה מנוסחת באופן המשפטי הראוי אלא במעורפל.
נדרשים שני סלים עיקריים של פעולות דחופות ביותר: האחד - לחזק מבני ציבור, בעדיפות לבתי ספר ובתי חולים, וכן תשתיות חיוניות, כמו גשרים, וכן גם בתי מגורים. השני - לשפר את המודעות והמוכנות של הציבור לרעידת אדמה צפויה. זאת, כאשר במצב של רעידת אדמה קשה, העזרה מגורמי השלטון המרכזי והמקומי (פיקוד העורף, כיבוי אש, מד"א, משטרת ישראל) תאחר להגיע כדי לתת מענה מציל חיים מיידי ותמיכה לוגיסטית.
מדינת ישראל יכולה וצריכה להיערך לרעידת אדמה עזה בישראל ויפה שעה אחת קודם. אם המדינה תקדיש לכך את משאבי תשומת הלב והתקציבים הראויים ניתן לצמצם נזק עתידי לפני שהאסון יגיע לפתחנו.
>>> ד"ר תא"ל (במיל') אריאל היימן - חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). גיאולוג, בעבר חבר הוועדה הבין-משרדית להערכות לרעידות אדמה