בבית המשפט העליון, כרגיל, אקדח שמונח במערכה הראשונה ייעשה בו שימוש במערכה השלישית. בית המשפט העליון דן כבר מספר פעמים באפשרות לפסול גם חוקי יסוד על רקע עקרונות על-חוקתיים: אחרי שהכריז על קדושת חוקי היסוד של הכנסת, הוא מכריז שיש קודש קודשים - עקרונות נעלמים, לא חקוקים עלי ספר, שבשמם אפשר לסכל את סמכותה המכוננת של הכנסת לחוקק חוקי יסוד.
- התנגשות חזיתית: הנאומים המלאים של נשיאת העליון חיות ושר המשפטים לוין
- פרסום ראשון: השיחה הקשה בין לוין לבהרב-מיארה
אם פסילת חוקים היא הנשק הגרעיני של בית המשפט, אז פה מדובר בפצצת מימן. בנאומה, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לא אמרה משפט אחד - ״אילחם, אבל אכבד את ההכרעה שתקבל הכנסת״.
היא כן דיברה על שבירת היסודות הדמוקרטיים של השיטה, ומכינה בפירוש את הקרקע לפסילת התוכנית של שר המשפטים לוין בבית המשפט, מה שיוביל להתנגשות שלא הייתה כמותה במדינת ישראל. אחרי שהוכנה הקרקע בבג"ץ על חוק יסוד הלאום, כעת היא תיחרש.
בין כל האמירות והעימות עם שר המשפטים לוין, צריך לדבר גם על אסתר חיות האדם. חיות נמצאת בעמדה טרגית של ממש. היא אומנם לא שמרנית משפטית, אך בכל זאת שונה מאוד מאהרן ברק בסגנון. כעת היא סופגת את הנשורת הגרעינית של המהפכה החוקתית שהנהיג נשיא העליון לשעבר. היא סבורה, למיטב ידיעתי, שברק דיבר המון ועשה מעט.
מה לא היה בנאום של חיות? כמו כל קודמיה, היא דיברה על האפשרות לתקן את מערכת המשפט, במקום "להרוס" להגדרתה. אבל היא לא הציעה אף הצעה לתיקון חוץ משידורים חיים מבית המשפט, עם כל הכבוד להם. חיות לא הציעה בנאומה פסקת התגברות ברוב מסוים שעשוי להיות מוסכם; לא קיצוץ בעילת הסבירות; לא מציעה אף רפורמה אחרת. היא גם לא הסבירה למה בוועדה למינוי שופטים, שהיא כה מתגאה בה, היא ושופטים אחרים התנגדו למינוי יוסף אלרון, נעם סולברג, אלכס שטיין ולכל שופט שמרני שהגיע לבחירה בדור האחרון.
מהסיבות הללו, נראה שנאומה של נשיאת העליון חיות וגם דברי היועמ"שית בהרב-מיארה לא יזיזו אדם אחד מעמדתו. הכול ערוך להתנגשות החוקתית, ועדיין לא מאוחר להידבר.