כשהריבית עולה, והמשפחות כורעות תחת נטל החזרי המשכנתה, יש קבוצה מאוד מצומצמת של אנשים שדווקא חוגגת - מנהלי הבנקים.
בסך הכול, הבנקים הגדולים הכניסו בשלושת הרבעונים האחרונים של השנה כמעט 4.5 מיליארד שקלים רק מהריביות על המשכנתה. מדובר בסכום חסר תקדים. ובכל זאת, השנה שהסתיימה אמורה להיות שנת שיא ברווחי הבנקים.
בשלב זה, נשאלת השאלה - למה הם לא מנסים לסייע יותר ללקוחות שלהם, או לפחות לאלה שממש מתקשים? התשובה: כי הם מצפצפים עלינו.
קחו למשל את משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, בנק המשכנתאות הגדול בישראל. הם הכניסו 1.8 מיליארד שקלים על ריביות המשכנתה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022. ואיזה הקלות הם נתנו ללקוחות? מחזור, פריסה או הקפאת החזרים זמנית. אלו מהלכים שבגדול - בסך הכול דוחים את התשלומים לתקופה קצובה ועלולים דווקא להגדיל את ההחזר הכולל של ההלוואה.
חנן פרידמן הוא מנכ"ל בנק לאומי. הבנק בראשותו הכניס יותר ממיליארד שקלים על ריביות המשכנתה בתקופה הזאת. ההקלות שניתנו ללקוחות: מחזור משכנתה ודחיית תשלומים זמנית. נשמע מוכר, נכון?
אורי לוין, מנכ"ל בנק דיסקונט, הכניס לבנק 545 מיליון שקלים מהריביות על ההלוואות לדיור. ההקלות שניתנו: רק פריסה ארוכה יותר של רכיב הפריים שעלה.
בנק הפועלים, בראשות דב קוטלר, שגם הכניס מיליארד שקלים, הוא היחיד שהעניק הטבה קצת יותר משמעותית - הודיע שיספוג את העלאת הריבית, אבל רק עבור כמה אלפי לקוחות. בקיצור, הטבה בשוליים.
אז נכון, הבנקים הם לא גוף צדקה. אף אחד לא מצפה מהם לחלק כסף בחינם. מצד שני, עם שיעורי רווח כל כך גבוהים, אפשר לצפות מהם למהלכים קצת יותר נדיבים לפחות כלפי הלקוחות שהכי מתקשים.