התוצאות מהאירוע הביטחוני, כפי שהותרו לפרסום הערב (רביעי), מעורבות. מצד אחד, יש פה חדירה מסוכנת לשטח ישראל ללא התרעה מודיעינית מוכרת. יש פה גם חדירה של הגבול בנקודה שאנחנו לא יודעים עליה. המטען שהופעל הוא חריג, מתוחכם, שלא קיים בשטחים וככל הנראה הגיע מלבנון. בהיבטים הללו יש פה אירוע שחייבים לתחקר אותו, להבין את פרטיו וללמוד ממנו לעתיד.
- הפרשה הביטחונית בצפון: מחבל חדר מלבנון והטמין מטען בצומת מגידו
- יחסי הכוחות במזה"ת משתנים לרעה | עמוס ידלין
ברור, כמובן, שאין לישראל יכולת הרמטית לעצור כל פעילות כזו. זו גם לא הפעם הראשונה שאירוע מן הסוג הזה קורה בצפון: בשנת 2002, בשיאה של האינתיפאדה השנייה, מחבלים חדרו את גדר המערכת וביצעו פיגוע רצחני ביישוב מצובה. 5 ישראלים נרצחו, ביניהם קצין צה"ל. אז עברו המחבלים את הגבול באמצעות סולם מתוחכם ומנהרות. אפשר לקוות שכיום אין להם עוד כאלו.
מצד שני, יש פה גם הצלחה: המחבל שביצע את הפיגוע נתפס, נוטרל ולא הצליח להוציא את הפיגועים הגדולים שתכנן. מה שנתפס על גופו יעזור מאוד להבין מאיפה הוא הגיע. לכן, בסופו של דבר, התוצאות של האירוע הזה מעורבות.
אין ספק, לדעתי, שלא מדובר בפיגוע שניסו להוציא בחמאס, גם לא סניף לבנון של הג'יהאד האיסלאמי. מדובר בצורת פעולה של חיזבאללה. ההרתעה הישראלית נחלשה, וזה מוביל את חיזבאללה לפעול ברמה של "עקיצות" קטנות נגד ישראל, אך לא ברמה האסטרטגית של פעולה שתוביל למלחמה.
לכן, וזו נקודה חשובה – אפשר לקחת את זה גם יותר רחוק מחיזבאללה. יכול מאוד להיות שהאירוע כולו ניזום באיראן: האיראנים מאשימים את ישראל בביצוע הרבה מאוד פעולות בתוך שטח איראן. הם עצמם מתוסכלים מאוד מזה שהם לא מצליחים לעשות פעולות בתוך ישראל. גם אם הביצוע הוא לא איראני, ייתכן שמי ששלח ויזם הם האיראנים.
השאלה החשובה ביותר היא מתי וכיצד להגיב על עליית מדרגה זאת בפעילות טרור זאת של חיזבאללה. לפנינו שלוש אפשריות אסטרטגיות:
- להתייחס לכישלון המבצעי של חיזבאללה כאירוע שאיננו מחייב תגובה מיידית - בבחינת הפנקס פתוח והיד רושמת.
- להגיב באותו מטבע: פעולה חשאית נגד חיזבאללה ללא לקיחת אחריות בשטח לבנון.
- להחזיר ההרתעה על ידי מכה קשה על אחד ממרכיבי הכוח שבנה חיזבאללה בשנים האחרונות: הטילים המתקדמים, "כוח רדואן" ומרכיבי הגנה אווירית בלבנון. זאת דילמה מבצעית חשובה ולא פשוטה - כיצד להחזיר ההרתעה הישראלית ללא הגדרות להסלמה שאף אחד מהצדדים לא רוצה.
אחרי הכול, צריך להזכיר את הפיל שבחדר: יש פה הזדמנות יוצאת דופן לראש הממשלה נתניהו לתפוס את הסולם ולרדת מהמקום שאליו הוביל את מדינת ישראל. המצב הנוכחי פוגע בהרתעה שלה, פוגע ביכולת של הצבא להתרכז במשימותיו, פוגע בה מבחינה מדינית. על נתניהו לקחת את הסולם של האירוע הזה ולרדת מהרפורמה המשפטית.
>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, עמית בכיר במרכז בלפר שבאוניברסיטת הרווארד