אחד המאפיינים המייחדים את פרשת משפטו של רומן זדורוב הוא ללא ספק מספר הפעמים שעניינו עמד לבחינה בפני ערכאות שיפוטיות ומספר השופטים שדנו בגורלו. שלוש פעמים הובאה השאלה אם רומן זדורוב רצח את תאיר ראדה ז"ל בפני בית המשפט המחוזי, שלוש פעמים היא הובאה גם בפני בית המשפט העליון. לא פחות מ-12 שופטים בחנו את שאלת אשמתו של זדורוב בשתי הערכאות. חמישה שופטים בבית המשפט המחוזי (יצחק כהן, חיים גלפז ז"ל, אסתר הלמן, בנימין ארבל ותמר נסים שי) סברו שיש להרשיעו ברצח. שני שופטים בבית המשפט המחוזי (אשר קולה ודני צרפתי) הכריעו בסופו של דבר שיש לזכותו. שני שופטים בבית המשפט העליון (יצחק עמית וצבי זילברטל) סברו כי זדורוב אשם ברצח. שופט אחד בבית המשפט העליון (יורם דנציגר) קבע, כי יש לזכותו מחמת הספק. שופט אחד בבית המשפט העליון (חנן מלצר) קבע כי יש להורות על קיום משפט חוזר משום שהוצגו בפניו עובדות וראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שכבר היה בפני בית המשפט בהליכים הקודמים, לשנות את תוצאות המשפט לטובתו של זדורוב. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אשר הורה על זיכויו של זדורוב ברוב דעות, הוכיח עד כמה החלטה זאת הייתה מוצדקת.

היות שמדובר במשפט רצח נדון עניינו של זדורוב מלכתחילה בפני הרכב של שלושה שופטים. החוק בישראל מחייב כי במרבית העבירות שדינן עשר שנות מאסר או יותר, ועבירת הרצח ביניהן, יוכרע דינו של הנאשם על ידי שלושה ולא על ידי דן יחיד. שילוש הגורמים השיפוטיים שידונו בתיק מצביע, בין היתר, על כובד המשקל שהמחוקק מייחס להכרעה בעניינו של מי שמיוחסת לו עבירה חמורה במיוחד. מבחינה זאת, הושווה עניינו של נאשם כזה למי שהגיש ערעור על פסק דין במשפט פלילי, אשר יידון במרבית המקרים בהרכב של שלושה שופטים. כשם שראוי שפסק דין מרשיע או מזכה ייבחן לרוב על ידי שלושה שופטים בערכאת הערעור, לנוכח החשיבות שבבדיקת פסק הדין של הערכאה הראשונה מכל צדדיה, כך החליט המחוקק שבעניינו של נאשם בעבירה חמורה תיערך בחינה משולשת כזאת כבר בערכאה הראשונה, כשלאחר מכן עשויה להגיע בחינה משולשת נוספת על ידי ערכאת הערעור.

כאשר שופט דן יחיד צריך להכריע את הדין, הוא מבצע את תהליך קבלת ההחלטות בעצמו ועם עצמו. לעומת זאת, בהרכב של שופטים הדינמיקה היא אחרת. אומנם כל אחד מחברי ההרכב מגבש לעצמו את השקפתו ביחס למקרה הניצב להכרעה, אך יש באפשרותם של השופטים להחליף דעות זה עם זה, להתחבט ולהתלבט בצוותא, לחדד סוגיות ולהתווכח עליהן, ולנסות לשכנע האחד את האחר. תהליך זה מתבצע הן בעל פה, בהיוועצות פנימית בלשכות השופטים, והוא מתבצע גם בכתב כאשר כל אחד מהשופטים יכול לקרוא את חוות דעתו של חברו לפני פרסומה ולהתמודד עימה בכתב במסגרת חוות דעתו שלו. תהליך זה מאפשר לכל אחד מהשופטים לאתגר איש את רעהו, להצביע על חולשות בחוות דעתו של האחר ולהתמודד עם בעיות הנטענות ביחס לחוות דעתו שלו. הכרעת הדין המזכה של זדורוב היא דוגמה מובהקת לכך, כאשר מצד אחד ניצבים שני שופטים בדעת רוב ומן הצד השני ניצבת דעת מיעוט אשר חולקת עליהם בנחרצות, וכל אחת מן העמדות מביאה חיזוקים למסקנתה שלה ומצביעה על קשיים בביסוס ובהנמקה של העמדה האחרת.

ביהמ
מחליפים דעות ומגיבים לטענות אחד של השני, השופטים בתיק זדורוב|צילום: הרשות השופטת

משפטו של רומן זדורוב מעורר שוב את השאלה אם לא ראוי להחיל את הכלל המתייחס למספר המכריעים בגורלו של נאשם בעבירה חמורה על כלל הנאשמים בכלל העבירות הפליליות. בעבר כבר עלתה הצעה לתקן את החוק באופן שבו אם אחד השופטים בהרכב סבור כי יש לזכות את הנאשם, די יהיה בכך כדי להביא לזיכוי, גם אם שני השופטים האחרים סבורים אחרת. הרציונל של הצעה זאת היה שהעובדה ששופט אחד מתוך שלושה סבור כי יש לפטור את הנאשם מאחריות פלילית, מצביעה על קיומו של ספק באשמה שדי בו כדי להביא לזיכוי. אחד הקשיים בהצעה זאת הוא בכך שיש בה כדי להפלות בין נאשם שעניינו נדון בפני הרכב שופטים לבין נאשם שעמד לדין בפני שופט יחיד. בעוד שעל פי ההצעה די בכך שאחד משלושת שופטי ההרכב יצביע בעד זיכוי כדי להוביל לזיכוי, הרי שכאשר מדובר בשופט יחיד אפשרות כזאת אינה קיימת (אלא אם הוא עצמו מחליט לזכות).

פתרון לכך יוכל להימצא בהחלת הכלל של דיון בפני הרכב שופטים על כל העבירות הפליליות. פתרון כזה כרוך כמובן בתוספת מתאימה של תקני שיפוט, דבר הנדרש מזה שנים במערכת המשפט בישראל אף ללא קשר לכך. עם זאת, העיקרון המנחה את שיטת המשפט שלנו הוא כי הנזק שייגרם למי שהורשע על לא עוול בכפו ולחברה כתוצאה מהרשעה שגויה גדול מהנזק שייגרם לחברה כתוצאה משחרורו של עבריין. ובלשונו של הרמב"ם: "יותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים". הרחבת ההרכב הדן במשפט פלילי – שהוא בבחינת דיני נפשות – משופט אחד לשלושה שופטים, בכלל העבירות, תתרום להגשמת מטרה זאת.

>>> עו"ד ד"ר ישגב נקדימון הוא מומחה למשפט פלילי, משפט מנהלי ודיני תקשורת, שופט בבית משפט השלום לשעבר, מחבר הספר "הגנה מן הצדק" (מהדורה שלישית, 2021)