"עקב הפרצות המתרבות בפעילות מסחרית בשבת ובמועדי ישראל הליכוד והעומד בראשו יבחנו טענות יהדות התורה בעניין זה, ואת דרישותיה לפעולה בנושא זה", פתח עמית סגל את החשיפה של ההסכם הקואליציוני של יהדות התורה עם הליכוד.

כמו רבים אחרים צפיתי בדיווח של סגל ונדהמתי. לרגע חשבתי שביהדות התורה פועלים בחוסר אחריות. יש דברים שגם אם רוצים לבצע - בטח שלא כותבים אותם, למה לעורר זעם אצל אלו שמחפשים את הציבור החרדי? בתוך דקות החלו בכירי הפוליטיקאים, כולל ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד, לתקוף את ההסכם הקואליציוני שנחשף. ישראל צועדת ל"מדינת הלכה", הם טענו.

שעות לאחר מכן נזכרתי שהטקסט שנחשף מתוך ההסכם הקואליציוני מוכר לי, לא ידעתי מאיפה. הלכתי לקרוא את ההסכם הקואליציוני של ש"ס ויהדות התורה משנת 2015, הסכם שגם הוא נחתם עם בנימין נתניהו. תיראו מופתעים, אבל מדובר בהעתק הדבק מההסכם ההוא. טקסט שהסיעות החרדיות מכניסות בכל הסכם קואליציוני, להציג את הדאגה שלהן מחילולי השבת. בפועל דבר לא קרה. הנייר יכול להכיל הכל.

המשכתי לקרוא את ההסכמים הקואליציוניים מ-2015 ואט אט הבנתי עד כמה להסכמים קואליציוניים אין כל משמעות או ערך. הסכמים לחוד ומעשים לחוד. כך לדוגמא נושא קבורת קרקע נכתב בהסכם ההוא של 2015 ונכתב כעת שוב. אין חדש תחת השמש. כותבים אך לא מבצעים. נראה שכותבים בכדי לצאת ידי חובה ותו לא. אגב, גם בסעיף תקצוב מוסדות החינוך שלא מלמדים 100% ליבה, מדובר בהעתק הדבק מההסכם של 2015. בסוגיה הזו, אכן מתכוונים לטפל - בניגוד לסעיפים האחרים.

הסוגייה שתסכלה אותי מכל

כן, יש סעיפים שאכן חודשו בהסכם המתגבש. לדוגמה? הרחבת החופים הנפרדים. ואולי זו הסוגייה שתסכלה אותי יותר מכל. אני, כיהודי המשתדל לשמור תורה ומצוות, ואוהב את הים, נאלץ להסתפק בעונת הרחצה בשלושה ימים בשבוע שבהם אני יכול לרחוץ בים. הרחצה לגברים מותרת בימים שני, רביעי ושישי, ולנשים בימי ראשון, שלישי וחמישי. וגם בימי הרחצה החופים עמוסים, כך שלעיתים אחרי כשעה אתה מעדיף לחזור הביתה עם הילדים המאוכזבים.

חוף ים נפרד (צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)
חוף רחצה נפרד, תמונת ארכיון|צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

 

קחו לדוגמא את העיר אשדוד. שליש מתושבי העיר חרדים. על רצועת הים קיימים שמונה חופים לציבור הכללי וחוף אחד בלבד לציבור שומר המסורת המעדיף להתרחץ בהפרדה.

ואני שואל אתכם, הקוראים החילונים, מה מפריע לכם שהרשויות המקומיות יכשירו עוד חוף לציבור שומר המסורת, זה לא בא על חשבון איש, זה נטו לסייע לשכנים שלכם שגם להם מגיע ליהנות מחוף הים.

ולכן דווקא הסוגייה הזו תסכלה אותי יותר מכל. שעה קלה לאחר חשיפת ההסכם הליכוד הוציא הכחשה והדגישו שבמפלגה לא הסכימו להרחבת החופים הנפרדים. למה? מה זה מפריע לכם? עם כאלו שותפים, מי צריך יריבים פוליטיים.

איסור על ייצור חשמל בשבת? בסך הכול אנו מבקשים פתרון

ועכשיו לסוגיה שהובילה לתבערה. סוגיית החשמל בשבת. עודד בן עמי שאל אותי השבוע: "צריך להתחיל לאגור חשמל?". עודד שאל בציניות, אבל אזרחים אחרים שואלים זאת ברצינות. התחושה שעלת מתגובות הפוליטיקאים הייתה ש"החרדים הולכים לעצור את ייצור החשמל בשבת". ראשית, אין דרך לעצור את ייצור החשמל בשבת, איש גם לא מבקש זאת. אז מה כן? אפתח בהסבר קצר.

משרדי חברת החשמל בתל אביב (צילום: חדשות 2)
אין דרך לעצור את ייצור החשמל בשבת|צילום: חדשות 2

בישראל יש כמאה אלף בתי אב הנוהגים שלא להשתמש בחשמל המיוצר בשבת. בשל כך הם משתמשים בגנרטורים המוטענים לפני השבת. הגנרטורים נחשבים למזהמים ובמקביל גם לא בטיחותיים. כן, בעבר היו מי ששילמו בחייהם כתוצאה מתקלות בגנרטורים של שבת.

כבר לפני עשור ביקש אלוף במיל' יפתח רון-טל, יו"ר חברת חשמל דאז, למצוא פתרון למשפחות הללו. בכל פעם זה נתקע בתירוצים שונים ומשונים. כעת מנסים למצוא לזה פתרון רוחבי. פתרון שהוצע על ידי הממשלה היוצאת בראשות בנט-לפיד. שרת האנרגיה היוצאת ביקשה להחיל את הפתרון על עיר הבירה ירושלים והכריזה על כך בישיבת ממשלה חגיגית ביום ירושלים. כעת מבקשים להרחיב את ההצעה שלה לעוד ערים חרדיות.

ישי כהן תמונת פרשנות (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)
ישי כהן|צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת

כן, זה עולה כסף. זה בסדר לקיים דיון האם המדינה צריכה לממן פרויקטים מסוג זה. אבל מכאן ועד להפחיד את הציבור שישראל הולכת ל"מדינת הלכה"? ש"החרדים רוצים לעצור את ייצור החשמל בשבת"? בזמן שלכולם ידוע שמדובר בשקר מוחלט.

כאמור, ישראל לא תהיה מדינת הלכה, אף פוליטיקאי חרדי לא מנסה להגיע למקום הזה. איש לא מתכוון לפגוע בסטטוס קוו (כן יש רצון לעצור תהליכים שהממשלה היוצאת ביקשה לקדם כדוגמת תחבורה ציבורית בשבת או רפורמת הכשרות). אפשר ורצוי לנהל דיון על דרישות הסיעות החרדיות, ואפשר לא להסכים עם הדרישות. אבל אנא: עצרו את קמפיין ההפחדה.

>>> הכותב הוא פרשן ומגיש באתר החרדי 'כיכר השבת'