זה עתה פורסם שעורכת הדין וחברת הכנסת לעתיד טלי גוטליב ציינה בריאיון כי "פסקת ההתגברות זו כותרת מאוד פומפוזית ויפה, אבל אין צורך בה. חוק יסוד שפיטה לא נותן לבית המשפט העליון סמכות לבטל חוקים. כשלעצמי אני מתעלמת מפסיקה. זו פסיקה בלי סמכות, אני לא מכבדת את זה". היא הוסיפה ותקפה: "בג"ץ צריך לזכור את מקומו וצריך לרסן את כוחו". חברת הכנסת לעתיד, שאמרה בריאיון כי היא שואפת להיות יו"ר ועדת חוקה בכנסת, הסבירה: "כשבית המשפט פועל בחוסר סמכות אני לא מכבדת את זה, צר לי. כשבית המשפט, תקשיבו לי טוב, כשהעליון מבטל חוק הוא פועל תוך הפרה בוטה של הסמכות הקנויה שלו בסעיף 2 בחוק יסוד השפיטה".
כמי ששימש כראש הרכב בית הדין המשמעתי בלשכת עוה"ד במחוז תל אביב, מזה מספר שנים, הנני סבור, שלטעון שלבית המשפט העליון לא הייתה מלכתחילה סמכות לביטול חוקים, זו עמדה קיצונית שאין לה כל סימוכין. לצד זאת, לטעון ש"לא נכבד פסק דין" של בית המשפט העליון המורה על ביטול חוק כזה ו/או אחר, זו כבר עמדה בריונית, שיש בה בכדי להוביל לכאוס ולאנרכיה של ממש. זו קריאה שמאפיינת מדינות בעלות משטר בלתי דמוקרטי בעליל, קריאות שיש בהן בכדי לרמוס את הבסיס עליו נשען המשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל.
יתרה מזאת, לא ניתן לקבל במחוזותינו את הקריאה לאי כיבוד החלטות בית המשפט העליון. בנוסף לכך, הקריאה הנ"ל יוצאת מפיה של מי שמשמשת כעורכת דין פעילה, בזמן שכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מחייבים כל עו"ד ליחס של כבוד לבית המשפט, תוך שמירה על כבוד המקצוע.
קריאות שכאלה לא רק שלא מוסיפות לטעמי כבוד למקצוע עריכת הדין, אלא יש בקריאות הנ"ל בכדי למוטט את המסד עליו מושתתת המדינה כולה.
מן הראוי לסיים בידוע לכול, שעורך הדין נדרש לשמור על לשון מאופקת, שיש בה כדי לשמור על כבוד האומר, על כבוד מי שהדברים נאמרו כלפיו ועל כבוד מקצוע עריכת הדין. הדרישה אינה לנהוג כמלאכי השרת, אלא בלשון סבירה וכשרה בקרב עורכי דין. הלשון צריך שתהא לשון פרקליטים סבירה, ולא לשון השוק, שהרי בכך יתרון הפרקליט המתכתב והמתדיין על יתרון אדם מן השוק הרב את ריבו; שמהראשון נדרשים יתר אחריות, יתר מתינות ויתר שיקול הלשון מאלה הנדרשים מהאחרון. אין ספק שקריאה לאי כיבוד החלטות בית המשפט העליון המורות על ביטול חוק כזה או אחר של הכנסת, בטח שאינה עולה על הדרישה לנקיטת לשון מאופקת מצד מי שמשמש כעורך דין פעיל, ומן הראוי שאותה דרישה ללשון מאופקת מצד עורכי הדין תחול ביתר שאת על מי שמתיימר להיות נבחר ציבור.
מן הראוי שבימים אלה, על כל נבחר ציבור לאמץ לעצמו דרך התבטאות מכבדת ומאחדת, שתוביל לאיחוד וחיזוק המדינה ולא לפירוד ולהחלשת המוסדות השלטוניים של מדינתנו.