הכרתי מקרוב חמישה מנהיגים שנכנסו ללשכת ראש הממשלה והתיישבו על הכיסא שבו מתקבלות ההחלטות הגורליות למדינה. כל אחד מהם הבין את כובד האחריות שעל כתפיו, וגם שאת הדברים ש"רואים משם" ולא תמיד מעמיקים במשמעויותיהם – רואים אחרת מ"כאן", במקום שבו נעצרת האחריות.
בקמפיין הם מבטיחים שמיים וארץ, לא מדייקים בנתונים, מתחמקים מלפרט את עמדתם בדילמות אסטרטגיות קיומיות ומכוונים לקהל הבוחרים ול"בייס". עם זאת, בלשכת ראש הממשלה הם עומדים מול מציאות מורכבת, מאתגרת ורחבה בהרבה. ה"קהל" שלהם הוא עכשיו שונה – לא רק אזרחי ישראל, אלא מדינות אויב: מאיראן ועד סוריה, מדינות שלום כמו מצרים וירדן ועד האמירויות, שותפויות, בריתות ומשברים עם מדינות העולם, מארצות הברית ועד סין, אירופה ורוסיה.
בפני ראש הממשלה הנבחר הבא של ישראל יעמדו, קודם כול, הכרעות פוליטיות קשות ומורכבות כאן אצלנו בבית, במדינת ישראל: ריפוי השסעים בעם, מלחמה בפשיעה, חיזוק שלטון החוק והמשילות, טיפול ביוקר המחיה והדיור, צמצום הפערים בחינוך ומעל הכול – הגדרה עדכנית ליעד אליו הוא רוצה להוביל את מדינת ישראל.
עם זאת, סוגיות הביטחון הלאומי של ישראל, בממד החוץ, במזרח התיכון ובזירה הגלובלית, אינן קופאות על השמרים ויציבו בפני ראש הממשלה הבא אתגרים דחופים וכבדי משקל. אלה יחייבו קביעת יעדים לאומיים, אסטרטגיה עדכנית להשגתם, נחישות למימושה, החלטות מושכלות מול אירועים מתפתחים, דילמות אסטרטגיות ושינויים בזירה האזורית והבין-לאומית.
אלה הם שבעת האתגרים המרכזיים בתחום הביטחון הלאומי, שעימם יתמודד ראש הממשלה הבא בזירת החוץ, ובהם יידרש לקבל החלטות.
איראן – "פצצה או הפצצה"?
עצירת החזרה של המעצמות להסכם הגרעין מ-2015 הוא הישג לישראל. הדיכוי הברוטלי של המחאות באיראן ובחירתה האסטרטגית של טהראן להתייצב לצד רוסיה ולסייע צבאית לפשעי המלחמה שלה באוקראינה עורמים מכשולים נוספים בדרך חזרה להסכם ומחזקים את מתנגדיו.
דווקא בשל הסיכוי שלא תהיה חזרה להסכם, צפויים מהלכים איראניים מתריסים בתחום הגרעין: העשרה ל-90%, חידוש פעולת קבוצת הנשק או בסבירות נמוכה יותר בטווח הקצר – פריצה לפצצה.
ראש ממשלת ישראל הבא חייב יהיה לוודא שלרשותו אופציה מדינית וצבאית אמינה להתמודדות עם מהלכים איראניים כאלה, ולמנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.
השינויים העמוקים בזירת הפנים באיראן ובמדיניות החוץ של המשטר מייצרים פוטנציאל לתפניות חיוביות – לחיזוק הבריתות האזוריות מול איראן, אך גם לאפשרויות של הסלמה מצד משטר המנסה להסיט את בעיות הפנים שלו לעימותים חיצוניים.
ארצות הברית – בין חיזוק הברית לבין פערים בהשקפת עולם ואינטרסים בסוגיות מרכזיות
ארצות הברית היא בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל, ולפעמים היחידה. יחסי ישראל–ארצות הברית מבוססים על ערכים, אינטרסים משותפים ואמון בין מנהיגים מדיניים וצבאיים.
יעד העל מול ארצות הברית הוא לחזק את היחסים האסטרטגיים עימה ולשמר את תמיכתה בישראל כקונצנזוס דו-מפלגתי. המשימה קשה ומורכבת מבעבר לאור השסעים הפנימיים בארצות הברית ובישראל, ונוכח הנזקים שנגרמו ליחסים בעבר.
ראש הממשלה יידרש לנהל בתבונה את המתחים מול ארצות הברית, שאינה רואה עין בעין את המענה לאיום האיראני, את המדיניות בזירה הפלסטינית ובוודאי את פתרון הקבע. בסוגיה החשובה ביותר לארצות הברית, התחרות האסטרטגית בין המעצמות, יידרש ראש הממשלה להמשיך ולקדם את היחסים עם ארצות הברית, בדגש לתחום הטכנולוגיה, לגבש מדיניות נכונה בין רוסיה ואוקראינה ולנהל יחסים פוריים ובטוחים עם סין, בתיאום הדוק עם וושינגטון.
בזירה הפלסטינית – בין מלחמה בטרור וייצוב ביטחוני למהלכי היפרדות ויישוב הסכסוך
הסוגיה הדחופה ביותר על שולחנו של ראש הממשלה הבא היא החזרת הביטחון האישי נוכח גל פיגועי הטרור ביהודה ושומרון. אולם, מעבר לכך, אין כמעט סוגיה בזירה הפלסטינית שלא תדרוש התייחסות – החל מהחזון והמצפן האסטרטגי, דרך המלחמה בגורמי הטרור והפרדתם מהאוכלוסייה, שימור הרשות כמערכת שלטונית מתפקדת וחיזוקה, הימנעות מהישאבות לניהול ישיר של חיי הפלסטינים, במקביל לניהול היחסים עם חמאס, מניעת חיבור הזירות (עזה, יהודה ושומרון, ירושלים וערביי ישראל) בדחיפת החמאס והאיראנים, טיפול במאחזים הבלתי חוקיים, שילוב השותפות האזוריות בייצוב הזירה ומאבק בדה-לגיטימציה של ישראל – המונע על ידי יריביה ואויביה אך מסתייע בפערי עמדות עמוקים בין ישראל לקהילה הבין-לאומית באשר למדיניות בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הסכמי אברהם – איך מרחיבים ומעמיקים?
הסכמי אברהם הם ההישג החשוב ביותר לדיפלומטיה הישראלית בעשור האחרון. האתגר בתחום זה משולש – הרחבת ההסכמים למדינות נוספות ובראשן סעודיה, העמקתם ביציקת תכנים נוספים לשלום החם עם האמירויות, בחריין ומרוקו – ומאמץ שהסכמי אברהם יהיו זרז לחימום השלום הצונן עם מצרים וירדן. כל ההישגים האלו קשורים קשר מהותי לניהול וקבלת החלטות בזירה הפלסטינית ומידת התמיכה האקטיבית מצד ארצות הברית.
חיזבאללה – חיזוק ההרתעה תוך שליטה בהסלמה
חיזבאללה הוא היום האיום הצבאי המשמעותי ביותר על ישראל. ההרתעה הישראלית חזקה אך מאותגרת, ונסראללה עלול להאמין לתעמולה שלו על "הישגיו" בכפיית ההסכם הימי על ישראל. חיזבאללה עלול לאתגר את ישראל בשל עילות שהוא מקפיד לשמר מולה – חוות שבעא, הגבול היבשתי, המרחב האווירי ונפגעיו בסוריה. לחיזבאללה יכולות צבאיות מתקדמות המאיימות על ישראל – טילים מדויקים, מל"טים, הגנה אווירית וכוחות קרקעיים שינסו לפלוש לגליל. בשנה האחרונה הוא הפגין ביטחון עצמי גובר, המחמיר את הסיכון לאתגרי הליכה על הסף מצידו, למיס-קלקולציה ולהסלמה בלתי מתוכננת. מניעת הסלמה באמצעות הרתעת חיזבאללה, ומנגד מוכנות למלחמה אם השליטה בהסלמה תיכשל, הינם אתגר מרכזי לראש הממשלה הבא.
המשך המערכה בין המלחמות (מב"ם) וניהול סיכוניה נוכח השינויים בזירה האזורית והגלובלית
הישג ביטחוני חשוב של ממשלות ישראל השונות בעשור האחרון הוא ניהול מוצלח של "המערכה בין המלחמות", למניעת התבססות איראנית בסוריה והברחות אמל"ח ללבנון. ישראל התמודדה היטב עם סיכוני המב"ם – אובדן מטוסים, החשש מפגיעה ברוסים והסלמה בלתי נשלטת, הלמידה האיראנית והזיקות המתהדקות בין הזירה הסורית לחיזבאללה. המלחמה באוקראינה והידוק שיתוף הפעולה בין רוסיה ואיראן עלולים לגרור שינויים ביחסי הכוחות ביניהן בסוריה ולהשפיע על חופש הפעולה של ישראל שם. המשך המב"ם ושימור הישגיה יחייבו ניהול קפדני, הערכת מצב מפוכחת וקבלת החלטות נחושה ואחראית.
המלחמה באוקראינה – בין ערכים לאינטרסים
עד לאחרונה פעלה ישראל על פי התפישה שיש מתח בין הערכים שהיא חולקת עם המערב הדמוקרטי לבין האינטרסים שלה מול רוסיה בסוריה ומול יהודי רוסיה. נוכח המשבר הגלובלי המחריף בצל המערכה באוקראינה, וביתר שאת עקב מעורבות איראן במלחמה, מתחדדים המתחים במדיניות ישראל, כאלו שמחייבים התאמות במדיניות. ראש הממשלה הבא יצטרך לעדכן את המדיניות, להקנות משקל רב יותר לשיקולים לטווח ארוך, לשמר ולחזק את השותפות האסטרטגית החשובה כל כך עם המערב ולשמש שותף אמין בסדר העולמי הדמוקרטי-ליברלי, שעליו נלחמות ארצות הברית ומדינות אירופה.
גם לאחר הבחירות, ראש הממשלה והסובבים אותו יצטרכו לזהות את האיומים על ישראל ולקדם לגביהם מענה הולם. זאת לצד גיבוש חזון אסטרטגי, מדיני וביטחוני ברור למדינת ישראל שיבהיר כיצד משמרים אותה יהודית, דמוקרטית ובטוחה לשנים קדימה. המשימה הזו מתחילה רגע לאחר סגירת הקלפיות.
>>> אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, עמית בכיר במרכז בלפר שבאוניברסיטת הרווארד