מבקר המדינה מצא כשלים חמורים בתפקוד המשטרה ושב"כ במהומות שפרצו במבצע ״שומר החומות״ לפני כשנה וחודשיים, והתפתח לכדי פרעות מאסיביות בערים המעורבות. באותה התקופה השב"כ והמשטרה לא סיפקו ונתנו את ההתרעה המוקדמת הנזקקת לכוחות בשטח להכנה מיטבית טרם האירועים, בין היתר גם מאחר והמערכת המרכזית להפקת מודיעין לא פעלה באופן סדיר, כאשר באותה העת המעורבות לא הייתה מספקת מצד השוטרים להתמודדות למול המהומות. אותם השוטרים שהגיעו למוקדי הפרות הסדר נאלצו להתמודד עם מחסור בציוד מיגון, במכשירי קשר ובאמצעים לפיזור הפגנות. מסקנות המבקר קבעו כי יש להיערך לאפשרות של מהומות בסדר גודל זהה גם בעתיד ואסור שמצב זה יחזור על עצמו.

אך במבט פנימה למי שעוקב כלפי המערכת בשנה האחרונה אחרי המשטרה ניתן לומר בוודאות כי מצבה של המשטרה היום גרוע בהרבה מאשר היה לפני שנה וחודשיים בתקופת הפרעות בערים המעורבות, אותן פרעות שגרמו למאות פצועים ושלושה הרוגים. שחיקת המערכת מעלה כי בשנים האחרונות, ובשנת 2022 בפרט, מגיעה התפטרות השוטרים לכמות שיא כאשר דו"ח המבקר מלמד על החרפה בנושא. הרקע לאירוע - אוזלת היד בטיפול בפשיעה ובטרור הערבי. בנוסף, הדו"ח מצביע על צמצום משמעותי בכוח האדם במשטרה בכלל ובמג"ב בפרט לצד חוסר איוש של התקנים שהולך וגדל.

רקטות נורות מעזה לישראל במהלך מבצע שומר החומות (צילום: Khalil Hamra, ap)
רקטות לצד איומים פנימיים. חייבים להיערך למערכה הרב-זירתיתהבאה|צילום: Khalil Hamra, ap

נתוני הדוח מצביעים על עלייה קבועה ודרמטית במספר המתפטרים משורות המשטרה החל משנת 2017 אז התפטרו 324 שוטרים, לעומת 631 מתפטרים ב-2021, כשבאותה שנה מספר העוזבים הכולל את המשטרה עלה על מספר המתגייסים. במצב זה נלחמת המשטרה על הישרדות קיומית ולא מתפנה לעסוק בלקחים ויישומם בערים המעורבות. בעתיד המזהיר, לא נראה כי בקרוב המשטרה תתפנה לעסוק בממצאי הדוח ותשפר את תפקודה. גם אם המשטרה תשפר את תפקודה, דבר שבשלב זה לא ניראה שיקרה בזמן הקרוב, הרי שהדבר לא יספיק לכדי התמודדות של המשטרה בגודלה הנוכחי עם המהומות בעתיד, שיהיו בעשרות מונים חמורים יותר מאשר במבצע "שומר החומות".

המהומות בערים המעורבות הם כאין וכאפס למה שצפוי לנו במלחמה הרב זירתית הבאה, כאשר מדי יום בתרחישים הסבירים ישוגרו בממוצע כ-3,000 טילים ורקטות ומאות כטב״מים לעבר ישראל, מחיזבאללה בלבנון, מהמלציות הפרו איראניות-מסוריה, עיראק ותימן, ורקטות מהחמאס והג׳יאהד בעזה. כל אלה יגרמו למעל מאה אתרי הרס מדי יום, שיתווספו לפגיעה ברכוש לצד אבדות כבודת. בזירת הפנים זו תהיה שעתם היפה של הקיצונים הערבים והבדואים שבידיהם מאות אלפי כלי נשק של תחמושת גנובה מצה״ל. באמצעות תחמושת זו תחל יציאה לרחובות, לצירים המרכזיים וליישובים על מנת לירות בכל מי שיעמוד בדרכם במקביל למלחמה בזירה הפלסטינית וערבית כנגד ישראל.

בית כנסת שרוף בלוד (צילום: רויטרס)
בית כנסת שרוף בלוד, שומר החומות, מאי 2021|צילום: רויטרס

אצלנו דבר לא השתנה, האדישות נמשכת, בהכרזה מינורית של הדרג המדיני והביטחוני שהם להקמת משמר לאומי, פלוגות חוד בודדות שאינם עתידות לספק את המענה המאסיבי הדרוש בשטח, כאלה שיהוו טיפה בים בעלמא, ולא יהיו התשובה לעתיד המלחמה הרב זירתית. אירועי הטרור בשנה האחרונה חשפו בפנינו את המחסור באמצעי ההגנה הנדרשים להגנה סבירה על אוכלוסייה אזרחית במדינת ישראל.

צה"ל הינו גוף קטן מידי, משימותיו מרובות והמיומנות הנדרשת ממנו היא בתחומים של ההגנה והמתקפה על הגורמים העוינים שהם מעבר לגבולה של המדינה, ולא לזירת הפנים. לצד זאת - משטרת ישראל קטנה, יעודה פלילי ופועל לאכיפת החוק, היא לא בנויה להגנה על האוכלוסייה נגד פח"ע.

המסקנה: הקמת המגן הלאומי 

לאחר ההקדמה, המסקנות הן חד משמעיות - נדרשת הקמה של המגן הלאומי או גורם אחר שיהיה בפעילות בעת השגרה, אך את עיקר פעילותו יבצע בעת מלחמה כבסיס עיקרי להגנת אזרחים. יש צורך להקמת כוח מגן לאומי שיהיה רחב יותר, משמעותי יותר ויספק את המענה הנדרש לצורכי ההגנה הלאומיים במעלה הראשונה.

המודל להקמת המגן הלאומי

1. מדובר בהקמת אוגדת מג"ב, תוך חיוב להכפלת היקף הכוח המבצעי הנוכחי בסדיר ובקבע במג״ב.

2. מבנה - אוגדה המורכבת מ-3-5 חטיבות וכוחות עזר (תקשוב, מודיעין ולוגיסטיקה) בניהול אדמיניסטרטיבי בידי מג״ב.

3. כוח מילואים - הרכבת כוח מילואים של בוגרי מג״ב בשירות הסדיר ובקבע מאנשי המילואים ששוחררו משירות מילואים פעיל והכשרת לוחם חי״ר.

4. הכשרת אנשי מילואים של מה״ל לתפקוד כלוחמי מג״ב במסגרת הקמת היחידות.

5. סמכות פיקודית - בעת הפעילות בשטחים שבריבונות ישראל לרבות בירושלים רבתי. כוחות האוגדה יהיו נתונים לפיקוד ולהנחיה של משטרת ישראל. אם כוחות של האוגדה ידרשו לפעול בשטחים שאינם בריבונות של מדינת ישראל אזי הם יפעלו בהתאם להנחיות של אלוף הפיקוד ופקודיו.

6. החימוש והאימון של חיילי האוגדה יהיו כשל חי"ר קל לרבות שימוש במקלעים, נגמ"שים ורכבים קשיחים. כמו כן, האוגדה תהיה ארצית, כוחות האוגדה יוזרמו בהתאם לצורך לגזרות השונות.

7. כוחות המילואים של האוגדה יאומנו כשיגרה מחייבת אחת לשנה וגם יבצעו בשגרה שירות מילואים פעיל במקומות בהם נדרשת נוכחותם.

8. במסגרת היכולות הנדרשות פעילות האוגדה תהיה גם התקפית, לרבות היכולת להשתלט כשנדרש על צירי תנועה, שכונות מגורים וישובים עוינים.

הגנה אזרחית יישובית ואזורית – חיל המגן

1. בכל יישוב, לרבות ביישובי המיעוטים שירצו בכך, יוקם ארגון מגן מקומי. הגודל יכול להיות ממחלקה אחת ביישובים קטנים ועד לחטיבה בערים הגדולות.

2. מבנה - כוחות המגן יורכבו מאנשי מילואים תושבי היישוב, מי ששוחררו משירות מילואים פעיל כאשר העדיפות תהיה למי שהיו לוחמים בשירותם הסדיר ובמילואים. כמו כן, גם מתנדבים שעדיין מבצעים שירות מילואים פעיל בצה"ל ומודעים לכך שבעת חירום הם יגויסו לצה"ל.

3. ההיקף הכולל של חיל המגן ברמה הארצית יהיה לפחות 100,000.

4. כאמור כוחות המגן יהיו בכל יישוב, הפיקוד עליהם יהיה אזורי, ומומלץ שיהיה מותאם למחוזות המשטרה הנוכחיים (6 מחוזות) וארצי מבחינת הניהול המקצועי של הכוח (גיוס, אימונים, תקשוב, וכד').

5. שת״פ אזורי - רצוי שלחיל המגן המקומי יהיה שת"פ עם הרשות המקומית וגורמי הביטחון של הרשות המקומית, כך גם כיבוי אש והצלה ומד"א.

6. כוחות המילואים של חיל המגן יאומנו כשגרה אחת לשנה וגם יבצעו כשיגרה שירות מילואים פעיל במקומות בהם נדרשת נוכחותם, בעדיפות שירות בישובים בהם הם מתגוררים.

7. הפיקוד המבצעי וההנחיה של כוחות המגן יהיה של משטרת ישראל, בשטחים שאינם ריבוניים, הפיקוד יהיה של אלוף הפיקוד ופיקודיו.

8. הניידות של הכוחות תהייה במידת הצורך אזורית, הם יחומשו בנשק קל בלבד.

במידה והדרג המדיני והביטחוני לא ייכנסו באופן מיידי לעובי הקורה ויבינו כי הצורך להקמת הכוח המגן היא משימה בעדיפות לאומית ממעלה ראשונה, הרי שצפוי לנו במלחמה הרב זירתית הבאה אסון קשה מאוד. אף אחד לא יוכל לטעון שהוא לא ידע, כפי שזה בא לידי ביטוי בחקירה של אסון הר מירון שבה כולם בורחים מאחריות.


אלוף במיל׳ יצחק בריק, חבר תנועת הביטחוניסטים לשעבר נציב קבילות החיילים ומחבר דו״ח בריק