ההתנגשויות בהר הבית והמהומה המדינית שבאה בעקבותיהן משקפות לא רק מאמץ שיטתי של התססה מצד הרשות הפלסטינית, וכמובן גם חמאס, אלא קודם כל כישלון מחפיר של מערך הדיפלומטיה וההסברה הישראלית בניתוץ סיפורי הכזב שהופצו באישורו ובידיעתו של אבו-מאזן, במטרה לשלהב את הרוחות ומתוך הבאה בחשבון של האפשרות שהדבר יאלץ את חמאס לפתוח בירי.
הסיפור הוא פשוט לגמרי: הרשות הפלסטינית, בדרגים הגבוהים ביותר, מתארת לציבור הערבי ברחבי המזרח-התיכון תמונה לפיה ישראל מנסה לשנות את הסדרים בהר הבית, באופן שבו תהיה חלוקה לשעות תפילה בין מוסלמים ויהודים, כנהוג במערת המכפלה בחברון. כלומר - טענה שישראל מנסה, בחיפוי אלימות משטרתית, לנגוס נתח יפה מרחבת מסגד אל-אקצא, על חשבון המוסלמים.
מעבר לזה, ביקורי ישראלים הנעשים בחסות המשטרה על ההר מתוארים בצבעים עזים כ"התפרצות" לחצרות המסגד ותמיד - אבל תמיד! - מוצגים המבקרים כ"מתנחלים" או "אנשי ימין קיצוני". לעולם אין אלה תיירים סקרנים, ותו לא. כמובן, במצגת של אבו-מאזן לנשיא ארדואן, למלך עבדאללה מירדן ולשליטים ערביים אחרים שמוכנים לשוחח עימו בטלפון, אין הוא מזכיר ולו במילה אחת את ההתקפות האלימות של צעירים המתגנבים השכם בבוקר אל המסגד, או אף לנים שם בלילה, ותוקפים באבנים, בקרשים ובמוטות ברזל מתפללים יהודים בכותל, וכן משתדלים למנוע את כניסת המבקרים הלא-מוסלמים.
הגרסה הזו נחרטה במהירות בתודעת הציבור הערבי כולו, לרבות בין לא מעטים מערביי ישראל. התהודה הגדולה שנתנו למצגת הזאת כלי התקשורת של קטאר, חיזבאללה ואחרים אילצה את ממשלת האמירויות למחות בפני השגריר הישראלי באבו-דאבי והניעה את ראש ממשלת ירדן, בישר אל-חסאונה, לשבח את זורקי האבנים. זאת, במסגרת המאמץ שלו לבלום תביעה של 87 חברי פרלמנט ירדני לגרש את השגריר הישראלי מעמאן ולהחזיר את השגריר מרמת-גן.
איפה בדיוק היה המאמץ הישראלי לנפץ את הגרסה הזו? המשטרה עשתה את מלאכתה - אם יורשה לי לפלוש למגרש של משה נוסבאום - באופן ראוי, אבל כל האחרים התרפקו על החופשות והטיולים בחול המועד פסח. כולם ידעו מראש והזהירו שהמפגש בין רמדאן, פסח וחג הפסחא הנוצרי מעורר סכנות. איך התכוננו? מדוע לא הופצו במהירות הבזק הסרטונים שממחישים את האירועים כפי שקרו באמת? מדוע לא היו פניות מפורטות, בערבית, אל המרחב שסביבנו?
הגיע הזמן, וכבר מאוחר למדי, שיבינו שחזית הפייק-ניוז אולי עולה בחשיבותה, לפעמים, על דרך ההתנהלות בשטח.