ביום רביעי בבוקר, כשהמערכת הפוליטית הוכתה בתדהמה והתבשרה על פרישתה של ח"כ עידית סילמן מהקואליציה שהיא יושבת בראשה, קיימו שר החוץ יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ תדרוך מדיני-ביטחוני משותף לשגרירים זרים. לפיד לכאורה הכניס את גנץ לטריטוריה שלו - ולא בפעם הראשונה. הוא רוצה את גנץ כמה שיותר רגוע. תדרוך כזה, כשהשניים ישובים זה לצד זה ומסתודדים לפרקים, מעיד כלפי חוץ על תקינות היחסים, וזאת למרות הדם הרע בין השניים.

גנץ ולפיד בתדרוך לעיתונאים זרים (צילום: סיון שחור ענבה, לע
גנץ ולפיד בתדרוך לעיתונאים זרים אתמול, ברגעי הדרמה|צילום: סיון שחור ענבה, לע"מ

בזמן התדרוך, ראש הממשלה החליפי לא יכול היה לבטח להימנע מהתהייה האם סילמן לא החריבה לו רק את הבוקר, אלא כנראה גם את הסיכוי להפוך להיות ראש ממשלה. לפחות בינתיים. לפיד הוא לא אחד ששוגה באשליות: ממילא ידע שהסיכויים לקיום הרוטציה נמוכים, ועדיין - כמי שעבר תהליך התבגרות די משמעותי מאז כניסתו לפוליטיקה לפני עשור, הוא לא הפסיק לשמר את האופציה, לדפן ולבטן אותה, בכל דרך אפשרית.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 - לחצו כאן

באותו יום רביעי מטלטל, לפיד העלה - נתון די מדהים - לא פחות משבעה ציוצים שונים על עבודתו כשר חוץ. על הסקירה שנתן לשגרירים בנושא פסגת הנגב, על הניסיון הישראלי לשמר את חופש הפולחן בירושלים, על שיחתו עם שר החוץ הסיני, אפילו תמונה מפגישתו עם השגרירה בלונדון ציפי חוטובלי. אלוהים יודע איך היה לו סבלנות ביום כזה מטלטל.

יאיר לפיד, יש עתיד (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הצעד של סילמן מהווה עבור לפיד את שברו של החלום|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

מקורבי לפיד לא יסכימו עם הטענה הזו, אבל אירוע פרישת סילמן הוא סטירת לחי של ממש ללפיד. גם אם הקואליציה תמשיך בגסיסה איטית, עכשיו זה כבר ברור שללפיד לא יהיה רוב בכנסת לכהן כראש ממשלה. צריך לקרות נס כדי שזה יקרה. יתרה מכך, לפיד מכיר את השמועות והרינונים לגבי מידת מחויבותו של בני גנץ לרוטציה: הוא יודע שגם אם גנץ לא יפרק את הממשלה, הוא לבטח לא יתאבל אם היא תתפרק מעצמה - עם דחיפה קלה מצידו. אחרי כל מה שגנץ עבר בשנים האחרונות והייסורים המרירים מצידו של נתניהו, רק כניסה של לפיד ללשכת ראש הממשלה חסרה לו. רק את זה אל תעשו לבני גנץ.

"אחד ביום": המהפך של סילמן

וכאמור, זה לא שלפיד לא מנסה גם היום לייצב את הספינה הרעועה: בכירים בקואליציה מספרים שהוא היה הבורר האמיתי בחוסר הסדר, הגנון והאנדרלמוסיה שאפיינו אותה, לכל הפחות בכנסת אבל גם בממשלה. לפיד נתן את תשומת הלב לכל ח"כ שרק התחיל להשמיע קולות של מרמור. אל החדר שלו בכנסת נכנסו כל המתוסכלים והמאוכזבים במרוצת הדרך. לפיד ידע להרגיע אותם - ולהחזיר לעצמו את הדופק. הוא ידע: אם הם רגועים, גם הוא יכול להיות רגוע.

לפיד הכין את עצמו גם במישור התפקודי לכהונה הפוטנציאלית כראש ממשלה. הוא טיפח קשרים עם שרי חוץ מקבילים בעולם, והכינוס האחרון שארגן במהירות שיא יחד עם עובדי משרד החוץ - פסגת הנגב שכללה הגעה של 4 שרי חוץ ממדינות ערב המתונות למלון קדמא ישרוטל בשדה בוקר - שידרה את המסר שהוא ביקש לשדר גם במישור הפנימי-ישראלי: אני במגרש הזה יודע לשחק, ויודע גם לנהל אותו. 

נפתלי בנט ויאיר לפיד מדברים (צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90)
יש כעס על בנט, גם אם לפיד לא יגיד זאת|צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90

גם העמדה שלו בנושא המלחמה באוקראינה התכתבה עם סולם הערכים שלו ועם מה שהבייס הפוליטי שלו ציפה. השבוע הוא הגדיל ואמר, בלי להתבלבל, ללא מסך עשן סביב המלל, שהכוחות הרוסיים ביצעו פשעי מלחמה כנגד אוכלוסיה אזרחית חסרת מגן בבוצ'ה שבאוקראינה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שלפיד נקט עמדה מוסרית מוצקה, אל מול הגמגום שהפגין ראש הממשלה בנט - במעמד המתווך שמקנה לו את יכולת הבריחה - ואל מול העיוות המוסרי שהציג שר האוצר ליברמן, שהבהיר את גישתו ולפיה "לשני הצדדים יש טענות זה נגד זה".

יאיר לפיד (צילום: Oliver Fitoussi, פלאש 90)
השמיע את העמדה הכי נחרצת בממשלה לגבי הטבח בבוצ'ה|צילום: Oliver Fitoussi, פלאש 90

זאת גם הפריזמה שבה צריך לשפוט את ההחלטה של לפיד, שנחשפה השבוע במהדורה המרכזית, להפקיד בידי בנט - הלא הוא ראש הממשלה החליפי לעתיד בשבתו כשר הפנים בפוטנציה - את התיק האיראני. ההחלטה הזו היא אירוע חסר תקדים: להוציא מלשכת ראש הממשלה את הנושא האסטרטגי הראשון במעלה של מדינת ישראל ולהפקידו בידי ראש הממשלה החליפי. בנט לא היה עושה את זה עבור לפיד. גם לפיד לא. הוא עושה את זה עבור עצמו. למרות ששר החוץ לא חשד שראש הממשלה מתכוון לא לכבד את הרוטציה, הוא ביקש לנקוט בכל אמצעי שימגר מאיזשהו רצון לבצבץ במעלה הדרך.

אפשר רק לדמיין את המחשבות שרצו במוחו של ראש הממשלה (שבימים האלה עדיין נמצא בלשכה החשובה במדינה, חרף הכוח הפוליטי הדל שהוא מחזיק בו והממשלה שחומקת לו מבין האצבעות), על אוגוסט 2023 - אז יקיים דיונים מוניציפאליים עם ראשי עיריות ויערוך רפורמה בשירותי אספקת הדרכונים הישראליים. נאמר זאת בעדינות: גם האפשרות שהוא זה שיקצר את התורים לא הכי קוסמת לו. לפיד ידע את זה, ובעצם אותת לבנט: תהיה חשוב באותה מידה גם בשבתך במשרד הפנים. תהיה ראש ממשלה חליפי עם סמכות אמיתית של ראש ממשלה. 

כל זה עלול עכשיו להפוך מבחינת לפיד לחלום ושברו. במחי החלטה אחת, סילמן לא רק החזירה את האוויר לריאות של בנימין נתניהו, אלא גם מאיימת להוציא את האוויר מהבועה שניפח לפיד. הוא כבר יודע: את לשכת ראש הממשלה הוא כנראה לא יראה בסיבוב הזה. גם אם זה יקרה באופן אוטומטי לתקופה מוגבלת, זה לא מה שהוא רצה.

אפשרות כניסתו ללשכה החשובה במדינה יכולה לשמש חומר מצוין לקמפיין הבא של הליכוד: "הצביעו נתניהו כדי שלא לפיד יענה לטלפון האדום" - אפשר כבר לשמוע את מסרי הקמפיין. יו"ר יש עתיד לא יגיד את זה, אבל בליבו כעס גדול על בנט. ח"כ ביש עתיד הגדיר את זה בצורה הכי מזוקקת שיש: "בנט רק היה צריך לשמור על 5 ח"כים. לא משימה מורכבת מדי. לצערו של לפיד הוא לא הצליח". הגדרה מדויקת למדי.

יאיר לפיד (צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90)
הקמפיין של הליכוד יכול להזהיר שוב מפניו בתור ראש הממשלה|צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90
ירון אברהם (צילום: חדשות)
צילום: חדשות

פרישת סילמן שנחשפה ב-N12 - סיקור נרחב:

כשהנגמ"ש של בנט התפרק - מבט מבפנים: "אין בכלל ימינה, עזוב - זה חרטוט"

בנט וחברי סיעת ימינה החליטו - ח"כ שיקלי יוכרז כפורש | ההחלטה והקשיים בדרך

למרות הפרישה: מה עומד מאחורי היחס ה"מלטף" לסילמן

בנט לבד בחזית: שתיקת הבכירים בקואליציה אחרי הטלטלה הפוליטית

ממשלה בערפל: האינטרסים של חברי הקואליציה אחרי רעידת האדמה

האולטימטום של אורבך לבנט: בלי מענה לדרישות האלה - לא אוכל להישאר בקואליציה

אחרי האולטימטום, ההתקפלות של ליברמן: דוחה את ביטול סבסוד המעונות בשנה

הרפורמות שתקועות בעקבות פרישת סילמן

שקד סיכמה לפעול במשותף עם קארה ואורבך

הפורש הבא? קארה, שיקלי וסילמן נפגשו – וניסחו הסכם להתפלגות מבנט

לאחר פרישת סילמן והטלטלה בקואליציה: תמונת המנדטים והגושים העדכנית

בנט בתגובה ראשונה: "המטרה - לייצב את הקואליציה" 

לחץ בחברה הערבית על הרשימה המשותפת: "אל תפילו את הממשלה"

כינויים ובדיחות: מה אמרו ח"כים בליכוד על סילמן עד הודעת הפרישה?

החמץ, בעלה והלחצים: הדרך של סילמן עד לפרישה